פריירים אינם מתים. הם רק מתחלפים!
"קניתי נעליים באינטרנט ב-415 שקל. ידעתי שאחויב במע"מ של 16%, אבל אני לא מבינה מדוע נדרשתי לשלם עמלות של 110 שקל לדואר ישראל?" - כך כתבה לנו באחרונה אחת הקוראות. מתלונה זו, ומרבות אחרות שהגיעו למערכת, מתברר כי ישראלים רבים אינם מודעים לעלויות הנוספות הכרוכות ברכישה באתרי אינטרנט בחו"ל. הדבר אינו מפליא, לנוכח העובדה שהמידע בנושא אינו נגיש וברור מספיק.
בסוף ינואר חתם שר האוצר יובל שטייניץ על צווים לתיקון תעריף המכס, וקבע כי חבילות בהזמנה אינטרנטית שעלותן נמוכה מ-75 דולר יהיו פטורות מכל מס. עוד נקבע כי הצרכנים ייהנו מפטור מסעיף המכס, כל עוד עלות החבילה נמוכה מ-325 דולר. במחי חתימה אחת נהפכה רשימת מוצרים מעבר לים לאטרקטיבית במיוחד: צעצועים, טאבלטים, בגדים ורהיטים הם רק חלק מהמוצרים שהכדאיות לרכוש אותם בחו"ל דרך הרשת עלתה בהשוואה למחיר שמוצע בחנויות בישראל.
כדי לדלג על חסם השילוח מאתרים שאינם שולחים את מוצריהם ישירות לישראל, למדו הצרכנים את המושג "כתובת אמריקאית" - אתרי שילוח, כמו מסטופ או Buy2USA, שמספקים כתובת וירטואלית בניו ג'רזי שבארה"ב. כל אתרי השילוח הפועלים במודל זה מציגים מחשבונים לחישוב כדאיות רכישת המוצר ומאפשרים ללקוח לקבל הערכה לגבי המחיר שהוא צפוי לשלם כשהמוצר יגיע לביתו. על אתרים אלה נסמכו גם רוב ההשוואות שפורסמו בעיתונים.
אלא שבשוק האינטרנטי פועלים גם אתרים רבים המבצעים שילוח ישיר לישראל - בין אם באמצעות דואר רגיל ובין אם באמצעות חברות בלדרות בינלאומיות, כמו UPS ,DHL או פדקס. רבים מהלקוחות שהשתמשו בשירותים אלה גילו להפתעתם כי משלוח, מסים ומכס אינם החיוב היחיד בחשבונית שלהם. כמה מאותם לקוחות פנו אלינו והציגו שורות חיוב בלתי מובנות: אגרת מחשב, אגרת ביטחון, אגרת הרשאה, דמי הקצאת אשראי, דמי טיפול או דמי עמילות.
כדי לעשות מעט סדר בעניין ולאפשר לכל מי שמעוניין לבצע רכישה מאתר בחו"ל לחשב כמה יעלה לו המשלוח בפועל, בדקנו מהם החיובים הנוספים הנדרשים כשמזמינים באינטרנט מוצר מחו"ל.
רולטת המסלול הפרטני
הדרך היחידה להימנע מכל עלות נוספת בהזמנה מחו"ל היא באמצעות "שירות צרורות" (Small Packets) של דואר ישראל. השירות שמור לפריטים ששוקלים פחות מ-2 ק"ג או לדברי דפוס ששוקלים פחות מ-5 ק"ג.
המסלול השני קרוי "שירות חבילות", ואתרים מחו"ל עשויים להגדירו כ"שילוח מהיר" או "Parcels", בעוד שבדואר ישראל קוראים לו EMS. השירות מתאים למוצרים שמשקלם גבוה מ-2 ק"ג. גם מוצרים החייבים במסים אמורים להיות מופנים אוטומטית לשירות החבילות. הדואר, במקרה זה, מתחרה בענף של החברות הפרטיות. כמותן, הוא מפעיל עמיל מכס שמשחרר את החבילה עבור הלקוח. לתהליך הזה יש שתי אפשרויות שעלותן שונה בתכלית: שחרור קולקטיבי ושחרור פרטני.
השחרור הקולקטיבי שמור לכל המוצרים שערכם נמוך מ-1,000 דולר. במסגרתו החברות משחררות חבילות של לקוחות רבים בצורה קולקטיבית, עלות האגרות נגבית מהם בפעם אחת, ללא הפרדה בין הלקוחות, וכדי לכסות את העלות החברות מתמחרות מחיר "פיקס" פר לקוח, שנע בין 23 ל-38 שקל. במסגרת מסלול זה כל חברה תגבה גם סכום מסוים על שירות העמילות, שהיא עשויה לקרוא לו בשמות שונים, כמו "דמי טיפול" או "שחרור ממכס", אך בכל מקרה הסכום שנכנס לחברה עבור שירותיה עשוי לנוע בין 35 ל-161 שקל, בהתאם לחברה.
בדיקה שערכנו העלתה כי DHL ודואר ישראל הן האפשרות הזולה ביותר של שירות חבילות מחו"ל. ואולם, לצרכן האינטרנטי לא תמיד יש אפשרות לקבוע דרך איזו חברה תישלח אליו החבילה, והיא מוצגת לו כעובדה קיימת בתהליך הרכישה דרך אתר מחו"ל.
עם זאת, הלקוח יכול להעריך מתי לא משתלם לו להזמין מחו"ל. כך למשל, במקרה של יותם, שרכש ספרים ב-40 דולר (159 שקל) בארה"ב. החבילה שהוזמנה פטורה ממסים ושוחררה בהליך הקולקטיבי, הזול יותר. ואולם חברת השילוח פדקס גובה השתתפות באגרת ביטחון (23.70 שקל) ודמי טיפול עבור שירות השחרור מהמכס (103 שקל) - גם על חבילות פטורות ממסים. האגרות ודמי הטיפול הבלתי נמנעים, במקרה זה, הם בסך כולל של 127 שקל - 80% מערך המוצרים שהזמין הלקוח.
העמלות הפכו את הרכישה מאתרים בחו"ל ללא כדאית
אפשרות שנייה של שירות חבילות היא, כאמור, בהליך של שחרור פרטני. הליך זה שמור לפריטים שעלותם גבוהה מ-1,000 דולר או כאלה שנדרשים לאישורים מיוחדים, כמו חלקי חילוף לרכב. הליך זה מצריך מאמץ ניכר יותר מצד חברת הבלדרות. הוא דורש התנהלות פרטנית של נציג החברה מול המכס, עלותו יכולה להגיע לכמה מאות שקלים - וכך ההזמנה מחו"ל עלולה לגרום למפח נפש.
הסיבה לכך היא שלא תמיד ניתן לצפות אילו חבילות יעברו לשחרור פרטני . לעתים גם חבילות "תמימות", שנפלו בבדיקה מדגמית ועוכבו לבדיקה במכס, מועברות להליך זה. המכס אמנם לא גובה כספים עבור הבדיקה שביצע, אך האנשים מחברת הבלדרות שהתעכבו בשל ההליך - בהחלט כן. 3% מכלל החבילות ביבוא אישי נופלות בבדיקה המדגמית - ולכן מועברות לשחרור פרטני. הנזק ללקוח מוערך ב-200-400 שקל לחבילה.
אך בכך לא מסתכמות העלויות הנוספות על שירות חבילות מחו"ל. כל עיכוב מכל סיבה שהיא צפוי להוביל את החבילה לתקופת המתנה במחסני ממ"ן (חברה פרטית בנתב"ג) ולעלות ללקוח באגרת אחסון - החל מ-1.70 שקלים לק"ג ליום, בהתאם לשיטת החישוב בכל חברה. העובדה שללקוח אין כל שליטה על גובה התשלום הסופי בעבור החבילה שהזמין, הופכת את ענף השילוח המהיר לרולטת מזל.
תחלואות ענף השילוח המהיר
■ גם משלוח כשר עשוי להיות כרוך בקנס יקר. חבילות סטנדרטיות עשויות להתעכב לבדיקה במכס, לפי שיקולי המכס. המכס אינו גובה תשלום בעבור פעולה זו, אך בפועל חברות השילוח נאלצות להפעיל נציג מטעמן, שיטפל וישחרר את המשלוח בצורה פרטנית. פעולה זו תעלה ללקוח, על לא עוול בכפו, בכמה מאות שקלים.
■ אין אחידות במחירי האגרות. כשהליך השחרור הוא קולקטיבי, החברות משלמות אגרת ביטחון כוללת על כל החבילות, וקובעת ללקוחותיהן מחיר "פיקס" לפי שיקוליהן. במקרים מסוימים, האגרות בחברה אחת יכולות להסתכם ב-35 שקל, לעומת 0 שקלים בחברה אחרת.
■ אין סטנדרטיזציה במושגים. חברות השילוח משתמשות במושגים שונים להגדרת סוג זהה של תשלומים. כך למשל, מה שנקרא בחברה אחת בשם כולל "עמילות", נחלק בחברה אחרת לשני מושגים - "דמי טיפול" ו"שחרור ממכס".
■ אין שקיפות בתעריפים. למעט דואר ישראל, חברות השילוח אינן מפרסמות תעריפים באתר האינטרנט שלהן, ואף לא מציגות אותם בבירור בתשאול טלפוני בשירות הלקוחות.
מדיניות התעריפים המעורפלת ושפה לא אחידה פוגעות ביכולתם של הצרכנים להשוות מחירים.
נערך לאחרונה על ידי דוד פלד; 25-02-2014 בשעה 03:18:56.
לא משנה מה אנשים אומרים לכם, מילים ורעיונות יכולים לשנות את העולם.
ציטוט ההודעה בתגובה
נכתב במקור על ידי Flying_student
