מאיפה לקנות traxxas slash ?

[Alonjp]

רן, במשהו אחד אתה צודק ב-100%.
כתבת לי הודעה פרטית ארוכה ומפורטת ואני לא טרחתי לענות לך עליה ועל כך אני מתנצל (באמת).
פשוט לא היה לי מה להוסיף יותר מידי.
דעותינו ככל הנראה חלוקות במידה מה וזה בסדר, מותר לנו..
זה לא עושה אחד מאיתנו יותר צודק מהשני.

לגבי טרקסס, אני אישית לא הייתי פוסל את הרכבים שלהם רק בגלל שהם טרקסס.
יש להם רכבים טובים והם צוברים מוניטין טוב בעולם לא רק בגלל השיווק שלהם.
אם היו כל כך גרועים אז כל השיווק שבעולם לא היה עוזר להם.
אתה טוען שהם לא עמידים, מנגד יש לא מעט משתמשים שטוענים שהם מאוד עמידים ושורדים יפה מאוד התעללות.

מה לעשות, טרקסס חברה גדולה וכמו כל חברה גדולה יש לה קהל ״מעריצים״ שאוהבים לשנוא אותה.
זה נכון גם לטויוטה לדוגמה.
זה לא עושה את רכבי טויוטה לפחות טובים...

והנה דוגמה נחמדה ליכולות הסטמפיד עם שינויים מאוד קלים

ויש לו עוד הרבה דוגמאות כאלו..

אגב, לגבי HPI apache db הוא ממליץ לא לרכוש.
יש ביקורת שלו (URC) וניתן לראות את כל הפאשלות של הרכב הזה (והן קרדינליות כפי שלא ראיתי באף אחד מרכבי טרקסס).
אז מסתבר שאין חברה שחסינה לרכבים גרועים.

[Alonjp]

והנה עוד דוגמה מגניבה למה אפשר לעשות עם סלאש וקצת יצירתיות.

וכך זה נראה מבפנים,


וזה כבר סלאש באגי,


ויש עוד המון דוגמאות.
זה לדעתי דבר אשר מיחד את טרקסס, כמות הפרויקטים שאנשים מוציאים לפועל.
אני מניח שזה בגלל פלטפורמה נוחה לעבודה וזמינות חלקים גדולה והעובדה שניתן להחליף חלקים מרכב אחד לאחר.
אישית זה מושך אותי מאוד ואני מניח שבעתיד גם אני אנסה את כוחי בעניין.

[רן ענבר]

על הדוגמאות האלו אני מדבר...
את קונה רכב במיטב כספך... ואם אתה רוצה שיהיה רכב טוב אתה צריך להשקעע בו עוד כסף.
השיפורים שעושה הבחור החביב מ URC אינם נחלתם של רובינו.
הוא מתבסס על המון יידע ניסיון וכן תקציב כמעט לא מוגבל.
אם היה לי תקציב וספונסרים כמוהו גם אני הייתי גיבור...

אותי מעצבן הצורך האין סופי לשפר את הרכב רק כדי שישרוד.
אין לי את הכסף והזמן לרדוף אחרי שיפור אין סופי של הרכב ולכן אני פונה לרכבים ברמה יותר טובה.

כמעט 6שנים אני נפגש או מתכתב עם אנשים ומשתדל לעזור להם...
את מה שאני כותב מהניסיון לעזור להם בפיתרון הבעיות שלהם.
אם אני יכול לחסוך בעיות ממישהו... זו מה שאני מנסה לעשות.

רן ענבר

[assafwei]

תרשו לי להוסיף משהו קטן. יש לי סלאש של טרקסס וגם רכב באגי שמינית של אופנה. אני נהנה יותר מהאופנה. אבל מבחינת עמידות זה קשקוש מוחלט שניהם עמידים באותה רמה( והאופנה נחשב לעמיד מאוד). לגבי "חלקי פלסטיק יצוקים מאיכות ירודה" תרשו לי להגיד שזה קשקוש מוחלט. בתור מהנדס עם הרבה שנות ניסיון בהזרקת פלסטיק( בפלסטיק משתמשים במונח הזרקה ולא יציקה מכיוון שהוא מוזרק בלחץ לתבנית) איכות ההזרקה של טרקסס מעולה והם משתמשים באותם חומרי גלם כמו כל השאר יש כמה ספקים עולמיים שמספקים את החןמרים האלה וכולם קונים מהם כך שזו שטות מוחלטת. לגבי רכבים מסובכים יותר, זו כבק באמת שטות. הסלאש הוא אחד הרכבים הפשוטים ביותר בשוק לתחזוקה כמה ברגים וכמה שניות וחצי מהרכב מפורק. לרוב טיפולי התחזוקה לא צריך לפתוח יותר משני ברגים.
הבעיה העיקרית בסלאש היא הצירים שמעבירים כוח מהדיפרנציאל לגלגלים התכנון שם גרוע והם מתמלאים בחול ותוקעים את בולמי הזעזועים. זה החלק היחידי שהייתי מחליף שם.

[רן ענבר]

אסף.
הרי ברור שאם תשתמש הרבה פעמים במונח "שטות" וגם "שטות מוחלטת" זה יהפוך אותך לצודק יותר.
אני שמח שאין לל תקלות ברכב ושאתה מרוצה ממנו.
לצערי לא מעט חברים אחרים של הרבה פחות מרוצים ממך.
ברכב קל כמו סלאש אין בעיה בשילדה או בזרועות... וזה הרי רוב הרכב.
הבעיה היא בהתאמה של הרכב לבראשלס.. במכלולים המכאניים.
מכלולים אלו נתמכים על ידי אותה פלסטיקה שאתה מדבר עליה.
הבים, נאקלים בתי דיפרנציאלים תושבת של מיסבי הסליפר קלאצ' והספור...אלו נמסים לא פעם וגורמים לנזק הקפי גדול.
אולי לך לא קרה... אבל קרה ללא מעט גולשים בפורום.

ואם זאת שוב אני אומר: לרוב רכבי טראקסס יש אחלה ביצועים

רן ענבר

[Alonjp]

תרשו לי להוסיף משהו קטן. יש לי סלאש של טרקסס וגם רכב באגי שמינית של אופנה. אני נהנה יותר מהאופנה. אבל מבחינת עמידות זה קשקוש מוחלט שניהם עמידים באותה רמה( והאופנה נחשב לעמיד מאוד). לגבי "חלקי פלסטיק יצוקים מאיכות ירודה" תרשו לי להגיד שזה קשקוש מוחלט. בתור מהנדס עם הרבה שנות ניסיון בהזרקת פלסטיק( בפלסטיק משתמשים במונח הזרקה ולא יציקה מכיוון שהוא מוזרק בלחץ לתבנית) איכות ההזרקה של טרקסס מעולה והם משתמשים באותם חומרי גלם כמו כל השאר יש כמה ספקים עולמיים שמספקים את החןמרים האלה וכולם קונים מהם כך שזו שטות מוחלטת. לגבי רכבים מסובכים יותר, זו כבק באמת שטות. הסלאש הוא אחד הרכבים הפשוטים ביותר בשוק לתחזוקה כמה ברגים וכמה שניות וחצי מהרכב מפורק. לרוב טיפולי התחזוקה לא צריך לפתוח יותר משני ברגים.
הבעיה העיקרית בסלאש היא הצירים שמעבירים כוח מהדיפרנציאל לגלגלים התכנון שם גרוע והם מתמלאים בחול ותוקעים את בולמי הזעזועים. זה החלק היחידי שהייתי מחליף שם.

אסף,
אני מסכים איתך בחלק מן הדברים.
אכן החלקים מוזרקים ולא יצוקים, אך בתור מהנדס בתעשייה אתה צריך להבין שכתבת שטות גמורה לגבי מצב בו כל היצרנים משתמשים באותם החומרים.
קודם כל יש למתכנן המוצר את החופש לבחור בסוג הפלסטיק ממנו הוא רוצה לייצר את החלק (כתלות בדרישות המוצר), הוא יכול לבחור לדוגמה PP או HDPE, הוא יכול לבחור ABS ותערובותיו, הוא יכול לבחור פוליאמיד או פוליאסטר וכולי.
ניקח מקרה בו הוא בחר ב-PP (החומר האהוב עלי ואני בכלל לא משוחד ).
גם כאן יש הומו, יש קופו, יש קופו התרופאזי, יש אימפקט קופו קשיח עם אימפקט בינוני, יש פחות קשיח ועם אימפקט גבוה, יש כאלו עם אימפקט גבוה במיוחד בטמפ' נמוכות ויש שלא.
בקיצור, יש כל כך הרבה סוגים שלומר שכולם משתמשים באותו החומר זה תלוש מהמציאות.
לדוגמה, רק ל-PP יש לפחות 12,500 גרידים שונים על פי IDES.
גם לגבי מספר היצרנים אתה טועה.
ישנם עשרות רבות של יצרנים, חלקם טובים יותר וחלקם פחות.
על רגל אחת אני יכול למנות לך לפחות 20 יצרנים טובים שאני מכיר באופן דיי טוב.
ולא דיברנו על כך שלכול חומר יש גם קומפאונדים (למשל הציריות שלך מיוצרות ככל הנראה מקומפאונד) ויש תערובות של חומרים (אם אתה בתעשייה אתה אמור להכיר טוב טוב את הנושא של ערבוב חומרים).
בקיצור, להנדס המוצר יש המון מרווח לעשות אחלה של חלקים או קקה של חלקים.

יחד עם זאת, אני לא חושב שחלקי הפלסטיק של טרקסס פחות איכותיים או עמידים משאר החברות.
ממה שאני נתקלתי ברכב שלי (סאמיט), התכנון שלהם פשוט גאוני בחלק מן המקרים ובחירת החומרים בדר"כ נובעת מעלות תועלת וכמובן הרצון לשמור על משקל שפוי של הרכב.
הצריות לדוגמא הן בעלות תכנון מבריק (מאפשרות למתלים מהלך דמיוני) אך מאילוצי מחיר הם בחרו לעשות אותן מפלסטיק (זוג כזה ממתכת עולה לייצר באזור ה-50 דולר).
הן מחזיקות מצוין בעומסים סבירים, אך כאשר מסבים לברשלס + עושים שטויות כגון לקפוץ ולנחות על אחד הגלגלים עם פול גז כאשר הדיפ' נעול, גם הן נשברות.
מצד שני, אם הן היו עשויות אלומיניום, דיי בטוח שהדיפ' עצמו היה נשבר וזה קצת יותר באסה מאשר להחליף ציריה במחיר של 7 דולר.

[assafwei]

אלון, אמרת בדיוק מה שאני אמרתי...
יש עשרות אלפי תערובות של חומרים. אבל בסופו של דבר כולם קונים מאותם יצרנים וכולם משתמשים באותם חומרים לשימושים שלנו. אין לשום יצרן מכוניות חומר גלם יותר טוב כי כולם קונים בדיוק מאותו מקור בסופו של יום, אם אתה חושב שמישהו מהיצרנים ייצר חלק מאצטל כשהוא יכול לייצר אותו מ ABS זו שטות גמורה, בסוף כולם מייצרים מתלים מאותו חומר גלם וכולם מייצרים בתי דיפרנציאל מאותו חומר גלם וכו' הכל משיקולי עלות תועלת. בסופו של יום למהנדס אין באמת בחירה באיזה חומר הוא ישתמש כי הוא ישתמש בחומר הכי זול שיעישה את העבודה ולכן כולם משתמשים בדיוק באותם חומרי גלם, ולכן זו שטות מוחלטת, הבנת?

רן, מדובר על סלאש עם בראשלס. וזה בהחלט שטות. לכתוב שהחלקים הם מאיכות ירודה זה שטות ממישהו שלא מבין בפלסטיקה כלל.

[רן ענבר]

אסף.
תקרא בבקשה שוב את כול מה שכתבתי.
אם תמצא שם משהו שמדבר על פלאסטיקה באיכות ירודה אני אוכל איזה כובע...
אני לא מהנדס.. אני מתאר בעיה שמתרחשת אצל לא מעט גולשים.

מפליא אותי מאוד נקודות המוצא שלך כמהנדס.
ההבנה שיש אלפי סוגי חומרים מצד אחד והקביעה החד משמעית שכולם משתמשים בחומר הכי זול מצד שני לא מסתדר לי.
ייתכן שיצרן א' משתמש בחומר שונה מיצרן ב'?... שיש לו נוסחה שונה טיפה שתהפוך את הרכב שלו לעמיד יותר?
אתה קובע שכולם משתמשים בחומר הזול על סמך מה?
כמהנדס ראית את מפרט החומר?
אני יכול לומר לך ללא הבנה מעמיקה בתחום שלקיושו יש לפחות 3 סוגים שונים של חומרים מהם יכול להיות מיוצר כל חלק.
אני אמנם לא יודע לקרוא להם בשם מקצועי של אותו חומר וסביר כי השם השיווקי שלהם לא אומר דבר...
מה שכן הוא מוכיח שדבריך אינם מדוייקים.
אין בתעשיה הזו מקום לקביעה כל כך חד משמעית ונחרצת כי אין דבר כזה שאין דבר כזה..

אלון.
כשאני קונה רכב אני רוצה שיהיה עמיד גם אם אני נהג גרוע ומסיע כמו דביל.
לא בא לי לקנות ציריות אם נחתתי לא טוב בקפיצה.
אני נהג גרוע לא מיליונר.
האמירה שאם אני אשים ציריות חזקות ילך לי הדיפרנציאת היא מהות הבינוניות של טראקסס.
חלק מהמסיעים נכנסים למלכודת בזו ועסוקים בשיפורים יומם וליל רק כדי שהרכב ישרוד.
או שהציריות הולכות או שהדיפ או שהגיר ...משהו תמיד הולך.

אני אומר דבר פשוט.
במחיר של רכב טראקסס+ההשקעה העתידית בשיפורים אין בעיה לקנות רכב טוב יותר.
באותה נשימה אומר שאני יודע מצויין שלכל רכב יש בלאי...
הכול עיניין של כמות.

רן ענבר