סוללה למקלט. LIPO או סוללת LIFE

[מטוס סילון 1]

רכשתי מערכת רדיו חדשה JR.
כרגע אני משתמש בסוללת ניקל מטל 6V. אני מתכוון לרכוש סוללה חדשה למקלט
ואשמח אם אוכל לקבל הסבר מה ההבדל בין סולת LIPO וסוללת LIFE
איזה משתי הסוללות תתאים יותר למקלט.
תודה וחג שמח

[mixerfix]

שלום

אם המקלט אינו מוגדר "מתח גבוהה" - שימוש בסוללת ליפו יצריך רגולטור מתח.
באופן כללי - לליפה יש עקומת פריקה מאוד אלימה - דבר שעלול לגרום לכשל פתאומי באוויר אם תתרוקן.
לגבי מה עדיף - זה כבר הידע/זכרון/העדפה שלך...

[Asaf197seven]

עדיפה סוללת life , ליפו מועדת לפורענות...ושימוש ברגולאטור...
ראיתי לא מעט ריסוקים כתוצאה משימוש בכל מיני סוללות מסוג זה ורגולאטורים....

[מטוס סילון 1]

תודה לעונים.
מה ההבדל בינהן? טכנולוגיה אחרת? תכונות אחרות?
אם אני משתמש בLIFE אבל דואג להטעין את הסוללה לפני הטסה, עדיין אני צפוי לפריקה אלימה?
אולי בכלל כדאי להישאר עם הניקל מטאל...

[mixerfix]

הכימיה של שני סוגי הסוללות שונה.

אני מטיס עם כל סוגי הסוללות.

[Asaf197seven]

אני זוכר שכל הנושא היה חדש אנשים היו מטיסים גם חשמליים ומרוקנים את הסוללה לגמרי....היינו אז שהטיסן היה גבוה , שובל עשן קטן......שגדל....ומה שהגיע לארץ נפל כי גם לא נשארו כנפיים...הכל נשרף.....

[mixerfix]

די. זה קורה כשליפו נפגעת - היא עלולה לגרום לשריפה. מצד שלישי - סוללה שמתה גבוהה באוויר - הכימיה לא מעניינת, הטיסן יפול וימות.

אני מטיס עם ליפו, ליפה, ניקל מטאל, ניקל קדמיום. כל סוגי טיסנים.

[flatspin]

אני זוכר שכל הנושא היה חדש אנשים היו מטיסים גם חשמליים ומרוקנים את הסוללה לגמרי....היינו אז שהטיסן היה גבוה , שובל עשן קטן......שגדל....ומה שהגיע לארץ נפל כי גם לא נשארו כנפיים...הכל נשרף.....

חוכמה קטנה להטיס עם סוללה פגומה. גם מכונית עם מנגנון הגה פגום תסטה בשלב מסוים מהכביש ותיפול לתעלה.
לעולם יש לוודא שהכל תקין בטיסן לפני ההמראה. הרי לא הגיוני להמריא עם ברגי כנף רופפים, צירים חופשיים בהגאים וכן הלאה. כך גם עם הסוללות.

[מטוס סילון 1]

בפרטי הסוללות השונים, מופיע מלבד מספר התאים, ערך נוסף 5C... או 20C
מה משמעותו, מה טוב יותר?
תודה

[flatspin]

הסימון של האות C מסמן את יכולת הפריקה של הסוללה. לדוגמה, סוללה בקיבוליות של 2000 מיליאמפר ו-5C מסוגלת לפרוק זרם רצוף של 10 אמפר/שעה (10000 מיליאמפר). אם 20C, אז יכולת הפריקה היא 40A שעה.
בכל מקרה כמות הזרם מוגבלת לקיבוליות הסוללה. כלומר, לדוגמה, סוללה בקיבוליות של 4000 מיליאמפר (4A) ושיעור פריקה של 10 אמפר/שעה תוכל לספק זרם במשך 15 דקות בלבד.
הסוללה בטיסן שאיננו חשמלי, נדרשת לזרם נמוך מאד, כך שאין כלל בעיה של זמן. סוללה של 1500 מיליאמפר טעונה במלואה בתחילת יום הטסה, יכולה להספיק בבטחון ל-4-5 טיסות. אחר כך יש לבדוק מה הקיבוליות שנותרה ולפעול בהתאם.

[merkur]

בעבר החלפתי את הסוללות ניקל-קדמיום במשדר ל-LiFe, אך מילא תמיד הייתי מטעין אותן יום לפני ההטסה (דבר שמצריך להוציא את הסוללה מהרדיו)...
ואני מעדיף לא להתעסק עם ליפו ברדיו...
מאז חזרתי לניקל-מטל ומשאיר אותו מחובר... פחות התעסקות.

[flatspin]

אם לא תגיע למנחת תהיה לך אפילו פחות התעסקות
וברצינות, כאשר הסוללה רתומה בטיסן עם עניבת סקוץ', הוצאתה והחזרתה אינן בגדר התעסקות. ענין של שניות.
מצד שני, סוללת life עולה לעין שיעור על סוללת ניקל-מטאל.

[merkur]

טעות שלי...
התייחסתי לסוללות משדר, לא מקלט...
למקלט אני כן משתמש ב-LiFe או ב-NiMh...

[tamos]

למשדר ניתן להשתמש גם בסוללת לייף פשוט עם 3 תאים.
בדכ ניתן להכניס קיבולת יותר גבוהה, אתה יכול להיות בבטחון גם במהלך ימי טיסה רצופים.
כמובן שתמיד מומלץ להטעין פעם בכמה זמן. אצלי הסוללה החזיקה פי כמה זמן מה מה ניקל הרגילות.
סוללת מקלט גם ניתן להטיס יותר מ4 טיסות אבל עדיף לבדוק עם מד בשביל להיות בטוחים (כמובן שזה משתנה באופן ובזמן הטיסה).

[TazmanianDevil]

הינה קיצור ליכולות, לכוח ולמגבלות של כל סוללה והכימיה שלה.
למרות שצפיפות האנרגיה שיש בסוללה זה דבר עליון, יש לזקוף לסוללות תכונות אחרות כמו שירות.
סוללות הנייקד הן הסוללות הנטענות הראשונות בגודל הקטן (לא כמו מצברי הרכב שהיו עד אז) והן בעצם קבעו סטנדרט מסוים שאליו כל שאר הסוללות האחרות בקטגוריה זו מושוות אליו.
אני חייב לציין שכמו שזה נראה היום המגמה היא בהחלט סוללות שמתבססות על כימיית הליתיום.


ניקל קדימיום- בודרת אך בעלת צפיפות אנרגיה בינונית. נייקד משמשת בעיקר היכן שחיי מדף ארוכים, קצב שחרור אנרגיה גבוה ויכולת לעמוד בטמפרטורות גבוהות מתבקשים.
המטרה העיקרית של סוללה זו היא רדיו דו כיווני RC, ציוד ביו-מכאני וכלי עבודה.
סוללות אלו מכילות רעלים

ניקל מטאל היידריד- סוללה בעלת צפיפות אנרגיה גבוהה יותר בהשוואה לנייקד אבל על חשבון חיי מדף. אין רעלים בסוללה זו.
יישום, טלפונים ניידים, מחשבים ניידים.
רבים רואים בסוללה זו כקרש הקפיצה לסוללות המבוססות על ליתיום.

מצברים- הסוללה בעלת שיעור החיסכון הגבוה ביותר, מיועדת לצרכנים גדולים במיוחד אבל זה בא על חשבון משקל, כלומר לא היכן שמשקל הוא מאוד חשוב.
מצברים אלו הם הבחירה המושלמת ליישומי ביה"ח כמו כיסאות גלגלים, נורות חירום וכדומה...מצברים אלו לא יקרים ומאוד קשיחים, מצבר זה משמש תחום מאוד מסוים שיהיה להחליף אותו באיזה תחליף אחר כיום.

ליתיום יון- הסוללה בעלת ההתפתחות הגדולה ביותר המציעה צפיפות אנרגיה גבוהה מאוד במשקל נמוך, אך מצריכה מעגלי אבטחה (רגולאטורים למיניהם) לטובת בטיחות בהפעלת הסוללה.
אין סוף יישומים.
טבלה 1 מתמצתת את התכונות של הסוללות הנפוצות הללו.
המספרים מתבססים על ממוצעים בלבד.

ליתיום יון מחולק לשלוש קבוצות:
קובלט, COBALT סימנו Co המסורתי שלרוב משתמשים בו לסלולאריים.
מנגן, MANGANESE סימנו Mn שמניע כלי עבודה איכותיים מאוד.
זרחן, PHOSPATE סימנו H3PO4 שבעצם מתחרה פנים אל פנים עם הקובאלט.
ליתיום יון פולימר, לא רשום כמערכת נפרדת, המבנה המיוחד שלו עדיין מתפקד באותה דרך וצורה כמו הקובאלט.

ההתנגדות הפנימית של פאק סוללות גדלה ככול שהמילי אמפר בסוללה גדל.
החיבורים ומספר הסוללות גם כן. רגולאטור או מעגל בטיחות יכול להוסיף עוד 100 מיליוואט.
מבוסס על גודל סוללה 18650 . גודל סוללה ועיצובה יכול לקבוע את ההתנגדות הפנימית שלה. פאקים גדולים יכולה להיות בהם התנגדות של יותר 15 אום.
אורך חיים מבוסס על כך שהסוללה מקבלת תחזוקה שוטפת רגילה.
אם תבצעו פריקה של הסוללה בצורה מחזורית, הדבר עלול להוריד את חייה עד פי שלושה.
חיי המדף הסייקלים מבוססים על עומק הפריקה של הסוללה. פריקה נמוכה מקנה לסוללה סייקלים רבים יותר מאשר פריקה עמוקה שלה.
הפריקה העצמית של הסוללה היא גבוהה מאוד ישר אחרי טעינה, לאחר מיכן הוא נעלם. הפריקה הטבעית ב-נייקד היא 10%, ב-24 שעות הראשונות, אחר כך היא מתאזנת ומאבדת עוד 10% כל 30 יום.
טמפרטורה גבוהה מאיצה פריקה עצמית בסוללה.
מעגלי הגנה פנימיים פורקים 3% מהאנרגיה המאוחסנת לחודש.
המתח הנומינאלי הוא 1.25v :1.2V זה יותר כדי ליצור הרמוניה בין כמה סוללות בפאק אחד, יותר אופייני לסוללות ליתיום.
סוללות ליתיום לעיתים מוערכות ביותר מ-3.6 וולט. מבוסס על ממוצעת=מתח תחת עומס.
מסוגל לתת פרצי זרם גבוהים. צריך זמן כדי להתאושש...כן כן גם סוללות צריכות את זה.
עונה אך ורק לפריקה.טווח טמפרטורת הטעינה הוא יותר מוגבל. יכול להעביר מטען נמוך בטמפרטורה נמוכה.
תחזוקה רציפה של הסוללות יכולה מבוצעת ע"י שיטה של "השוואה" בין התאים או ע"י הגעה
למקסימום טעינה כדי למנוע "קורוזיה" בסוללות...הסוללות יכולות להוציא מין אבקת גופרית לבנה.