יום שישי האחרון הלך לעולמו טרם עת אייל משה, מדריך הטיסנאות של מאות מילדי מבשרת ציון.
למעלה מעשור שאייל מדריך באהבה ובמסירות במתנ"ס הרקפת בימי חמישי. בניית טיסנים, מורשת קרב, מפגשים מיוחדים עם אנשי חיל האוויר וסיורים לבסיסים ברחבי הארץ. כל אלה היו מנת חלקם של תלמידיו.
בשבועות האחרונים בהם הוא לא היה בקו הבריאות, הוא התעקש לקיים את כל המפגשים כי "ילד שממתין למדריך שלו בשעה ארבע, לא מבין מה זה מדריך חולה, הוא רוצה להתקדם בטיסן שלו".
היו מקרים בהם הוא השתחרר מביה"ח בשעות הצהריים, ושעתיים אח"כ עמד ובנה טיסנים עם הילדים, בלי שאף אחד מהם ירגיש.
הוא גייס את כל כוחותיו על מנת לסיים את שנת הלימודים, בלי להחסיר אפילו מפגש אחד.
בשיעור האחרון, ביום חמישי, לפני עשרה ימים, בכוחות שלא היה ברור מאיפה הוא שואב, הוא עמד והטיס איתם את הטיסנים בחצר המתנ"ס.
בשיחת הסיכום של השנה, הוא הסביר לילדים שהוא זקוק לשנת חופשה, עבור עצמו. ואיחל להם שישמרו על עצמם במהלך החופשה, והוא יחזור וייפגש איתם לאחר החופשה שלו.
ה"חופשה" שלו היתה אמור להיות השתלת כבד.
ב-3 ביולי גופו קרס.
יהי זכרו ברוך
בנימה אישית אוסיף שאייל היה הבן אדם שמכר לי את המערכת טיסן שלט מנוע הראשונה שלי ובכך נחשפתי לעולם ששינה את חיי וכנראה את חיי ילדי (לטובה כמובן) ועל כך אני מודה לו.