לאחרונה יצא לי להתקין קונקטור קפיצי לכנף של דאון דיסקוס שהרכבתי בשביל יוסף.
כידוע, בדאוני הדיסקוס, הסרוואים לרב מותקנים בכנף בעוד שאר הציוד והמקלט מותקנים בגוף.
חיבור הכנף לגוף דורש חיבור חשמלי של הסרוואים של המאזנות לגוף ולמקלט וזאת ניתן לעשות במספר דרכים כאשר האהובה עלי היא מחבר "עיוור" שמודבק בכנף ובגוף ומתחבר אוטומטית בעת חיבור הכנף.
המחברים שאני בדר"כ משתמש בהם הם מחברים "קונבנציונליים" להם פינים קשיחים בכנף ומחבר נקבה בגוף.
החיסרון של המחברים הקונבנציונליים הוא בכך שהפינים עלולים להתעקם או לחורר כנפיים אחרות בדרך לשטח.
לאחרונה החלו מספר טיסנאים בעולם להשתמש בקונקטורים בעלי "עלים קפיציים" אשר מותקנים בכנף ובעת החיבור של הכנף לגוף לוחצים כנגד מגעים המותקנים בגוף.
הקונקטורים הללו מגיעים מעולם הטלפונים והסוללות ודורשים התקנה מדויקת לייצירת המגעים.
http://www.armsoar.com/products/spri...ant=6009130817
לאחר התיעצויות ארוכות עם איתן וגיל על נושא ההתקנה, הבעיות והפתרונות האפשריים, התחלתי בניסיון מהוסס ראשון להתקין את הקונקטורים הללו וגיליתי שזה משמעותית יותר פשוט ממה שחשבתי.
הקונקטורים הללו מאד רגישים להתקנה בציר הרוחב (חצי ממ) אך מאד טולרנטים להתקנה בציר האורך (2 ממ), זאת עקב משטח המגע הארוך בכיוון אחד אך צר ביותר בכיוון שני.
גם עומק ההתקנה יחסית רגיש ונדרש לקלוע בגובה ההתקנה ובמקבילותה עד כדי 0.5 ממ כדי להבטיח מגע מצוין.
החלטתי לא לשקע את הקונקטור בגוף כמקובל בחו"ל מכיוון שזה מצריך להתבסס על הדבקה "עיוורת" מצידו הפנימי של הגוף ועל כן בחרתי "להסתבך, בהתקנת המחבר בכנף על חשבון התקנת המחבר בגוף על גבי הגוף עצמו.
ראשית עשיתי חריץ בגוף להעברת החוטים
בשלב הבא הלחמתי את החוטים למחבר והדבקתי את המחבר לגוף תוך מיקומו באופן מדויק מקו האמצע של הגוף, קו שיש רפרנס נוח מאד לגביו בכנף (קו אמצע הכנף).
את החריץ מילאתי בדבק שגם מאבטח את חוטי הקונקטור
את המחבר בכנף שיקעתי כעובי המחבר בגוף.
המדידה נעשתה עם קליבר. לאחר מיקום וטיפת דבק מהיר לשמירה שלו יזוז, הזרקתי אפוקסי מתחת למחבר דרך חור שהכנתי מראש. הדבק מונע מהקונקטור "ליפול פנימה" ומדביק את המחבר שלא יזוז.
כעת נשאר רק להניח את הכנף על הגוף ולהבריג את ברגי הכנף. הברגים ממקמים את הכנף ומבטיחים מגע בין שני צידי הקונקטור.
הטיסן הגמור
יוסף והוויב
רועי