מה הדרך הכי פשוטה לנתק פלאג של סוללה?

[aofer]

אני חדש בכל תחום החשמליים...
למה כל כך קשה לנתק את הפלאג DEAN הזה של הסוללה? הרי צריך לעשות את זה כל טיסה?
מה השיטה הכי קלה לנתק את הפלאג בלי לגרום לנזק לחוטים/ציפורניים?

[bendisar]

אפשר בעזרת שופין לחרוץ את הפלסטיק כמה פעמים כדי שיהיה קל יותר להוציא אותו
אפשר גם לחבר ולנתק מספר פעמים רב, כי עם הזמן זה נהיה קל יותר
ואף פעם לא למשוך מהחוטים!! זה יהרוס לך את ההלחמות, והחיבור dean של הסיני בא עם קווים כאלה שמקלים על האחיזה

[s.mario]

יש את הDEANS של הסיני , שיש לרוחבם פסי אחיזה מפלסטיק - מקל מאד על הפתיחה והסגירה של הקונקטור...מומלץ!

http://www.hobbycity.com/hobbycity/s...10_Pairs_(20pc)

[eran_k]

קודם כל עדיף שהחיבור יהיה חזק, לא תרצה שזה יתנתק בזמן טיסה
דבר שני באמת אם הזמן זה נהיה קצת יותר קל ודבר שלישי עוד פטנט ששמעתי פעם זה להדביק קצת נייר זכוכית על הפלאג

[giluriel]

אני חדש בכל תחום החשמליים...
למה כל כך קשה לנתק את הפלאג DEAN הזה של הסוללה? הרי צריך לעשות את זה כל טיסה?
מה השיטה הכי קלה לנתק את הפלאג בלי לגרום לנזק לחוטים/ציפורניים?

הי עופר,

לפני הכל, דאג שיהיה לך מספיק חוט כדי להחזיק את הפלאגים בצורה נוחה .
(אל תמשוך להחוטים - כמו שאמרו כאן אבל הרעיון הוא שתהיה לך נקודת אחיזה טובה וזווית נוחה להפריד את הפלאגים)

חוצמזה .. זה עניין של זמן. גם המגעים נעשים מעט יותר רכים וגם האצבעות מתרגלות לפעולה הזאת ולזוויות.

[sharik]

היי

מעיין פרסם טיפ בקשר למחברי deans
http://www.efly.co.il/forums/showthread.php?t=3488

אני התיאשתי מהמחברים האלו - מעצבן להתקין, יותר מעצבן לחבר והכי מעצבן לנתק.
עברתי להשתמש במחברי EC3 שאני מאוד מרוצה מהם וממליץ
http://www.hobbycity.com/hobbycity/s...idProduct=7182
אומנם לכמה שעות הרגשתי כמו סיני במפעל של זיפי עם כל ההלחמות, אבל לדעתי שווה את המאמץ והכסף.

[vinay]

Anderson Power Poles מאד נוחים (וקלים לחיבור וניתוק) ומאפשרים גם מגוון הרכבות מעניינות (יותר מאשר זוג חוטים, חיבור בטור של מספר סוללות בלי כבל מיוחד, ...). נחשבים למומלצים ביותר.

[MDreamer]

DEAN זה הכי נפוץ. היה וכנראה גם יהיה.
אני בעד לשים ניר זכוכית על התחת של הסוס..

יודעים אתם מה המרחק הרוחבי בין פסי הרכבת בכל העולם המערבי?

אספר לכם. מסתבר שהוא זהה בכל אירופה המערבית, הקולוניות שלה לשעבר (ישראל, למשל), ארה"ב, קנדה, ועוד היד נטויה. 60% מהעולם, בערך. אז מה המרחק הרוחבי הסטנדרטי? 1435 מילימטר. קצת פחות ממטר וחצי.

.

איך הוא נקבע דווקא על 1435 מ"מ? יש הסבר פשוט, כמובן! זה קרוי "המרחק התקני של סטיבנסון". ג'ורג' סטיבנסון היה מהוגי הרכבת האנגלית. הוא התחיל באזור דורהם, שם תכנן פסי רכבת כדי להעביר פחם. הוא תכנן את רוחב פסי הרכבת כדי שגם הכרכרות המשוכות בסוסים, שנהגו להוביל את הפחם עד לבואה של הרכבת, יוכלו לנסוע על הפסים. זה היה רוחב הסרנים (המרחק בין הגלגלים) של אותן הכרכרות! היו סטנדרטים מתחרים לאורך השנים, אך עם הזמן הוחלט שרשתות פסי רכבת ברוחבים שונים לא ממש תורמות לניידות, ולכן הוחלט על סטנדרטיזציה. "המרחק התקני של סטיבנסון" ניצח.

.

מדוע רוחב הסרנים של אותן כרכרות היה בערך מטר וחצי? גם לזה יש הסבר פשוט, כמובן! בימי הביניים המוקדמות, כשהאנגלים החלו לבנות את כרכרותיהם, הם נאלצו להשתמש ברוחב סרנים זה, משום שבדרכי העפר באנגליה ובצרפת היו חריצים במרחק של בערך מטר וחצי זה מזה. כרכרה בעלת רוחב סרנים שונה הייתה מועדת להשבר על דרכים אלו. דרכים אלו נבנו על ידי הרומאים.

.

מדוע היו חריצים בדרכים הרומאיות במרחק מטר וחצי זה מזה? גם כאן יש לנו הסבר פשוט! מרחק הסרנים של כרכרות המלחמה הרומאיות הסטנדרטיות היה בערך מטר וחצי! כך במשך מאות שנים נחרצו חריצים אלו במרחק זה.

.

איך נקבע מרחק הסרנים של כרכרות המלחמה הרומאיות הסטנדרטיות על מטר וחצי, לערך? שוב, יש לנו הסבר פשוט! כך החליט הקיסר, כמובן. כידוע, לכל כרכרת מלחמה היה רתום סוס. כדי לרתום אותו היה צורך בשני סרנים, אחד בכל צד. הקיסר הורה למדוד את הרוחב של אחוריים של סוס תקני, להוסיף את המרחק המתבקש ביניהם, וכך התקבל מטר וחצי. בערך.

.

.

נעבור רגע לסוף המאה ה-20. NASA בונה את מעבורת החלל. כיידוע לכם (או שלא), לא כל המעבורת יוצרה בפלורידה. חלקים נרחבים יוצרו על ידי קבלני משנה ברחבי ארצות הברית והועברו ברכבת לחיבור סופי בפלורידה. מסתבר, שהייצרן של מנועי ההמראה של מעבורת החלל רצה להעביר את תוצרתו המוגמרת ברכבת לפלורידה. כאמריקאי טוב, הוא בדק כל נקודת כשל אפשרית בפרוייקט, וגילה שהרכבת עוברת בדרכה במנהרה. לפיכך הוא מדד את רוחב המנהרה. רוחב זה הוא לא 1435 מ"מ, אבל נגזר מ-1435 מ"מ, כי הוא נגזר מרוחב הרכבת, כמובן. בהתאם לכך תכנן הייצרן את קוטר מנועי ההמראה של מעבורת החלל על פי הרוחב המקסימלי שיוכל לעבור במנהרה.

.

וקיבלנו שקוטר מנועי ההמראה של מעבורת החלל בסוף המאה ה-20 נקבעו על פי רוחבם של אחוריים של סוס רומאי תקני.

.

אולי היה עדיף לקרוא לזה "תאימות אחוריים".

[assafwei]

DEAN זה הכי נפוץ. היה וכנראה גם יהיה.
אני בעד לשים ניר זכוכית על התחת של הסוס..

יודעים אתם מה המרחק הרוחבי בין פסי הרכבת בכל העולם המערבי?

אספר לכם. מסתבר שהוא זהה בכל אירופה המערבית, הקולוניות שלה לשעבר (ישראל, למשל), ארה"ב, קנדה, ועוד היד נטויה. 60% מהעולם, בערך. אז מה המרחק הרוחבי הסטנדרטי? 1435 מילימטר. קצת פחות ממטר וחצי.

.

איך הוא נקבע דווקא על 1435 מ"מ? יש הסבר פשוט, כמובן! זה קרוי "המרחק התקני של סטיבנסון". ג'ורג' סטיבנסון היה מהוגי הרכבת האנגלית. הוא התחיל באזור דורהם, שם תכנן פסי רכבת כדי להעביר פחם. הוא תכנן את רוחב פסי הרכבת כדי שגם הכרכרות המשוכות בסוסים, שנהגו להוביל את הפחם עד לבואה של הרכבת, יוכלו לנסוע על הפסים. זה היה רוחב הסרנים (המרחק בין הגלגלים) של אותן הכרכרות! היו סטנדרטים מתחרים לאורך השנים, אך עם הזמן הוחלט שרשתות פסי רכבת ברוחבים שונים לא ממש תורמות לניידות, ולכן הוחלט על סטנדרטיזציה. "המרחק התקני של סטיבנסון" ניצח.

.

מדוע רוחב הסרנים של אותן כרכרות היה בערך מטר וחצי? גם לזה יש הסבר פשוט, כמובן! בימי הביניים המוקדמות, כשהאנגלים החלו לבנות את כרכרותיהם, הם נאלצו להשתמש ברוחב סרנים זה, משום שבדרכי העפר באנגליה ובצרפת היו חריצים במרחק של בערך מטר וחצי זה מזה. כרכרה בעלת רוחב סרנים שונה הייתה מועדת להשבר על דרכים אלו. דרכים אלו נבנו על ידי הרומאים.

.

מדוע היו חריצים בדרכים הרומאיות במרחק מטר וחצי זה מזה? גם כאן יש לנו הסבר פשוט! מרחק הסרנים של כרכרות המלחמה הרומאיות הסטנדרטיות היה בערך מטר וחצי! כך במשך מאות שנים נחרצו חריצים אלו במרחק זה.

.

איך נקבע מרחק הסרנים של כרכרות המלחמה הרומאיות הסטנדרטיות על מטר וחצי, לערך? שוב, יש לנו הסבר פשוט! כך החליט הקיסר, כמובן. כידוע, לכל כרכרת מלחמה היה רתום סוס. כדי לרתום אותו היה צורך בשני סרנים, אחד בכל צד. הקיסר הורה למדוד את הרוחב של אחוריים של סוס תקני, להוסיף את המרחק המתבקש ביניהם, וכך התקבל מטר וחצי. בערך.

.

.

נעבור רגע לסוף המאה ה-20. NASA בונה את מעבורת החלל. כיידוע לכם (או שלא), לא כל המעבורת יוצרה בפלורידה. חלקים נרחבים יוצרו על ידי קבלני משנה ברחבי ארצות הברית והועברו ברכבת לחיבור סופי בפלורידה. מסתבר, שהייצרן של מנועי ההמראה של מעבורת החלל רצה להעביר את תוצרתו המוגמרת ברכבת לפלורידה. כאמריקאי טוב, הוא בדק כל נקודת כשל אפשרית בפרוייקט, וגילה שהרכבת עוברת בדרכה במנהרה. לפיכך הוא מדד את רוחב המנהרה. רוחב זה הוא לא 1435 מ"מ, אבל נגזר מ-1435 מ"מ, כי הוא נגזר מרוחב הרכבת, כמובן. בהתאם לכך תכנן הייצרן את קוטר מנועי ההמראה של מעבורת החלל על פי הרוחב המקסימלי שיוכל לעבור במנהרה.

.

וקיבלנו שקוטר מנועי ההמראה של מעבורת החלל בסוף המאה ה-20 נקבעו על פי רוחבם של אחוריים של סוס רומאי תקני.

.

אולי היה עדיף לקרוא לזה "תאימות אחוריים".

ההבדל היחידי הוא, שבמקרה שלנו כל עוד אתה לא סומך על חברייך למנחת בעניין הסוללות לא ממש מעניין אותך מה הכי נפוץ, אלא מה הכי נוח לך...