ביום חמישי, ערב מתן תורה, לקחתי את הקופטר איקס 450 היפה והצעיר שלי להטסה בגלילות. בבטריה האחרונה, רגע לפני שיצאתי משם בשלום, ברח לי המסוק לאי שם, הרוח קצת עזרה, חוסר הנסיון שלי עזר יותר, וכל הנסיונות להשיב אותו לחיקי כשלו. הוא התרחק צפונה עד שהפך לנקודה קטנה, לא ידעתי לאיזה כיוון הוא פונה ואיזה היגויים לתת לו, עוד לא היה לי שכל - שיש לי עכשיו - להעביר את המנוע להולד, והמראה האחרון שראיתי היה את המסוק צונח במהירות על זנבו לכיוון האדמה.
אחרי שגמרתי לבכות הלכתי לעמית שיסל הגדול שנתן עזרה ראשונה - לא רציתי להחליף חלקים לבד אחרי ריסוק ראשון. למחרת חזרתי לשטח והמסוק התחיל לחרחר ולצלוע. מיד הנחתי אותו על הארץ. ביום ראשון הלכתי לעודד הגדול היחיד והמיוחד שאיתר את כל הבעיות.
הנה שלל הריסוק הראשון בקופטר איקס החדש והפצוע שלי ותודו שזה מרשים: להבים, ציר ראשי, ספינדל, גלגל שיניים ציר ראשי, זרוע של סרוו, בום, ציר זנב, לאגר של הציר שמעביר תנועה מגלגל השיניים הראשי לרצועה, מנוע, בקר, גלגלי שיניים של סרוו זנב, והלב המרוסק שלי. סך הכל יותר מאלף מאתיים ש"ח תיקונים ושנה אחת פחות בחיים. לא מומלץ. ממש לא.