Printable View
חברה נניח שאני רוצה למקם את הסוללה בחלק הקדמי של הטיסן
ואת המנוע בחלק האחורי של הטיסן
המרחק משהו 50 ס"מ בין אחד לשני.
את הבקר שבין השתיים עדיף למקם
קרוב יותר לסוללה או למנוע ????
הבנתי שהזרם שעובר בין הסוללה לבקר גדול
יותר מהזרם שעובר בין הבקר למנוע נכון ???
זאת אומרת שעדיף שהחוטים שבין הסוללה לבקר
יהיו קצרים ככל האפשר .ואם חייבים להאריך
אז עדיף את החוטים שבין הבקר למנוע נכון ????
קרוב למנוע. לאורך החוטים בין הבקר למנוע יש השפעה על התזמונים של הפאזות.
מאריך רק בין הבקר לסוללה.
מוטי יש משהו חדש? אם בא לך תעלה תמונה..
מוטי, מצא פתרון יותר טוב ל CG. חוטים באורך כזה זה לא דבר טוב.. אתה גם "מפסיד" זמן סוללה בעקבות מפלי מתח.
וגם בגלל מפל המתח על החוטים בין הסוללה לבקר יהיה קאט אוף מוקדם מידייציטוט:
נכתב במקור על ידי MDreamer
לזה התכוונתי שאמרתי "מפסיד" סוללה. הוא לא באמת מגיע למתח CUT אבל הבקר עושה CUT בגלל הפרש הפוטנציאלים השונה בקצוות החוט.ציטוט:
נכתב במקור על ידי leetal
צודק-לא הבנתי אותך נכון.ציטוט:
נכתב במקור על ידי MDreamer
אני מפעיל מנועים עם חוטים לפאזות באורך יותר משני מטרציטוט:
נכתב במקור על ידי Photon
ואין לי בעיה עם זה.
נכון, רק אם יהיה הבדלים באורכי החוטים יהיו בעיות בפאזהציטוט:
נכתב במקור על ידי Shahar_Hz
מזה חוטים לפאזות.?
לא בטוח שזה כזה משמעותי, וזה ניתן למדידה בעזרת ציוד מתאים או לחישוב מראש בעזרת שתי נוסחאות פשוטות :ציטוט:
נכתב במקור על ידי MDreamer
ROY=התנגדות סגולית של מוליך נחושת(0.018)
L=אורך המוליך במטרים
A=שטח חתך המוליך בממ"ר
I=זרם(הזרם הנצרך ע"י המנוע מחושב או נמדד או מוערך בקירוב לדיוק אין כ"כ משמעות)
U=מפל המתח
R=התנגדות
בנוסחה הראשונה מחשבים את התנגדות המוליך בהתחשב באורך כפול 2 (אם המרחק בין הסוללה למנוע 30ס"מ הרי שהאורך לחישוב הוא 60ס"מ) :
R=(ROY*L)/A
קיבלנו את התנגדות המוליך
עכשיו נחשב את מפל המתח:
U=I*R
כדוגמה לחישוב נציב מספרים שאינם לגמרי מופרכים:R=(0.018*0.6)/1.628=0.0066
1. המרחק בין הסוללה לבקר 30ס"מ (ז"א שאורך המוליך לחישוב הוא 0.6מטר)
2. שטח חתך המוליך 14AWG (שווה ערך 1.628ממ"ר)
3. הזרם הנצרך 20A
חישוב מפל המתח
U=20*0.0066=(0.13)
מפל המתח המתקבל כ- 0.13 וולט הינו זניח לכל הדעות, מי שמפל מתח כזה מהווה בשבילו הפרש קריטי כנראה שמטיס על מגבלות הסוללה ושיהיה בריא.
מזכיר לי את כיתה - י" הייתי במגמת חשמל...
יוסי כמו שאני מבין אתה כותב שההבדל הוא זניח ואין
בעיה שהחוטים מהסוללה לבקר יהיו ארוכים יותר .
ההעדפה שלי שבאמת הבקר יהיה קרוב יותר למנוע !
אפשר לחשב את זה בקלות, צריך את האורך המשוער של החוטים והזרם הצפוי, ותקבל תוצאה מדוייקת למדי.
אם מפל המתח המתקבל גבוה מדי תמיד אפשר להגדיל את שטח החתך של החוטים.
באמת עדיף שהבקר יהיה קרוב למנוע היות ותזמון ההצתה של הבקר מסתמך על חישת עליית מתח בפאזה השלישית , זו שאינה ממותגת באותו הרגע - מפל מתח על הקו בין הבקר למנוע עלול להוביל לביצועים כושלים.
אז האורך כן קובע ?
יש הבדל נוסף בחיבורים - למנוע נדרשים 3 חוטים ולבקר רק 2...
ובנוסף אני חושב שההרמוניות בין הבקר למנוע יותר גבוהות מאשר בין הסוללה לבקר.
אני אישית נוהג הפוך מהמולץ בשרשור הנ"ל.
אני מעדיף להאריך את החוטים שיש אליהם פחות זרם. הם גם בדרך כלל יותר כבדים ויותר יקרים.
גם אצלי בעבודה יש מכונות עם מנועי ברשלס שהבקר יושב בארון המכונה והמנוע 15 מטר משם.
אבל אבדוק זאת שוב עם בעל מקצוע.
איציק
ציטוט:
נכתב במקור על ידי איציק רונן
במערכות חשמל במבנים, השיקולים אחרים לגמרי, אני מניח שארון החשמל שלך מזין עוד כמה דברים מלבד הבקר, ועבור כל בקר שנמצא מחוץ לארון תצטרך לבנות "ארון בקר" - זה אפשרי אך ממש לא כלכלי.
מלבד זאת בחישוב כבלי חשמל במבנים המקדמים הרבה יותר גבוהים ממה שמשתמשים בתחביב שלנו - אין מצב שבתכנון נכון מגיעים לכך שכבל מתחמם, בתחביב אנו כמעט כל הזמן פועלים "על הקשקש" או מחוץ לטבלאות.
לדוגמא להעברת 20A אאל"ט משתמשים בכבל 2.5ממ"ר, בעוד שאנו משתמשים ב- 1.6ממ"ר להעברת זרמים גבוהים אפילו יותר.
להחמיר את המצב, במערכות חשמל תעשיה\בית משתמשים במתח סינוסואידלי( AC -חילופין)(הייתי חייב לדחוף איזה מילה מפוצצת :)) בעוד שבתחביב אנו משתמשים במתח ישר DC (אפילו המתח שהבקר מוציא להפעלת המנוע קרוב יותר למתח ישר מאשר למתח חילופין), ההבדל נעוץ בעובדה שבמתח רשת החשמל (חילופין) המתח האפקטיבי שמייצר "חום" הוא כשני שליש המתח הנומינאלי בעוד שבמתח ישר היחס הוא 1:1.
בתעשייה הכבלים מתחממים כמו נינג'ה ולכן גם מתקינים אותם בצורה מסויימת (שטוחים בתעלה) כדי לפזר חום. מה שגורם לכבל להתחמם זה לא רק הזרם העובר דרכו אלא מפל המתח עליו כפול הזרם. אצלנו המתח נמוך מאוד ולכן הכבלים פחות עבים.
אם זה קורה התכנון לקוי - או שמישהוא חסך הרבה מאוד כסף על חשבון הבטיחות.ציטוט:
נכתב במקור על ידי אופיר נחום
לגבי המשפט השני - לא כלכך הבנתי מה אתה מנסה לאמר שם, אבל את הנוסחאות לא אני המצאתי, אתה יותר ממוזמן לבדוק את נכונותן.
מפל מתח זה לעולם ועד יהיה זרם כפול התנגדות - המתח אינו משחק תפקיד בין אם הוא נמוך או גבוה.
אם כבר בפלצנות עסקינן, מפל מתח הוא לא תמיד זרם כפול ההתנגדות של המוליך: זה נכון רק בעומסים לא ריאקטיבים.
בזרם חילופין הזרם במוליך לא אחיד וככל שהתדר עולה כך הוא גדול יותר במעטפת וקטן במרכז עד למצב שהזרם זורם על המוליך ולא בתוכו (ואז הוא הופך לאנטנה).
ובנימה יותר פרקטית: חוטים ארוכים יותר (במערכות עם מתח גבוה) הם גם בעלי התנגדות גבוהה יותר ומאבדים יותר אנרגיה- הנחושת מוליכת חום טובה וכך כל הכבל מתחמם יותר ואין מה לעשות- ככה זה ואם תשים את היד על תעלת כבלים תרגיש את החום (לא משהו קריטי אבל בהחלט מורגש) אם שמים את כל הכבלים בבלגאן אז יש סכנה שהפנימיים יתחממו יותר מדי ולכן מסדרים אותם יפה בתעלה (גם להחלפה מהירה של כבל).
או.קיי - מוטי תרשום לך לא רק שהאורך קובע, אלא גם העובי !!! :)
וגם הביצוע!:D
טוב זה הופך להיות סוג של "הכה את המומחה", ואני בזה לא משתתף.
ההספק המתפתח על הכבל בזרם ישר אכן שווה למפל המתח עליו כפול הזרם, אבל עבור זרם נתון וכבל נתון (שהתנגדותו R), הנוסחא המתקבלת להספק ההופך לחום היא I^2*R. זאת אומרת, אם משווים שני מעגלים במונחים של בזבוז אנרגיה או לצורך בחירת עובי הכבל, אין טעם להתסכל על מתח ההזנה אלא על הזרם הצפוי/מבוקש במעגל. בקיצור, מה ש-b1yossi אמר.ציטוט:
נכתב במקור על ידי אופיר נחום
בלה בלה בלה :D:D