הרבה זמן שאני מתכנן להרים טיסן FPV חדש, וכרגיל אני מתחיל בהרבה מחשבות וחיפושים עד לקבלת ההחלטות.
המערכת שאני רוצה להרים מורכבת מאוד, כדי להגיע למערכת כמו שאני רוצה החלטתי ללכת בשלבים (הרי אפשר לאכול גם פיל אם עושים את זה במספיק ביסים):
- הגדרת דרישות ואיפיון הכלי.
- איתור כל הרכיבים האלקטרוניים הדרושים.
- אינטגרציה של כל המערכות בשלבים.
- וכמובן פלטפורמה (מטוס)
1. הגדרת הדרישות:
- ייצוב המטוס בעזרת מערכת אינרציאלית
- אפשרות חיבור למערך חיישנים למדידת כל הערכים הדרושים לטיסה (פיטו, ברומטר, מד זרם, מד מתח, סל"ד, RSSI, טמ"פ).
- יכולת חזרה הבייתה.
- יכולת ניווט.
- מפה דינמית.
- בקרה על מגבלות טיסה
- יכולת ייצוב מטע"ד.
- יכולת שליטה במטע"ד ובמטוס גם מהשלט וגם מהמחשב.
- OSD.
- טלמטריה מלאה.
- אנטנה עוקבת.
2. איתור הרכיבים:
- האמת שהשלב הזה היה הפשוט ביותר. המערכת שנותנת את כל הנ"ל, שהיא גם המערכת מהטובות שזמינות כרגע, וגם הזולה מכולם – הארדואינו AMP כמובן. המערכת הנ"ל זולה יותר מ RV-OSD
- ארדואינו, מד מתח/זרם ומודם פירקתי מהרחפן היישן.
- רכשתי את הפיטו, כרטיס OSD, ועוד כמה פריטים לאנטנה עוקבת.
- אינטגרציה:
- ראשית רציתי לבחון כמה משתנים.
- פיזור ומיקום הרכיבים באופן כזה שלא יפריעו אחד לשני ויעבדו באופן מייטבי.
- לבחון את יכולת הייצוב של המערכת
- בחינת יכולת ניווט
- שליטה במצלמה ונעילה על נקודת עניין.
3. אינטגרציה:
את הניסויים הראשונים עשיתי כמובן עם הביקסלר. יש לו יכולת הישרדות טובה והוא זניח במקרה של ריסוק.
לאחר פתרון כל הבעיות הטכניות למציאת מיקום הרכיבים התחלתי ניסויי טיסה.
כל היעדים הרשומים מעלה הושגו. תהליך כיול פרמטרי הבקרה היה מייגעה מאוד, אבל בסוף הגעתי למצב שלאחר הרמת מפסק בשלט, המטוס ממריא באופן אוטומטי, טס למספר נקודות ציון, נועל על כל נקודה את המצלמה, בסימולציה של צילום. חוזר לאיזור הנחיתה ומבצע נחיתה אוטונומית!
קשה לתאר את ההתרגשות כשהכל עבד.
יש אפשרות להגדיר בארדואינו תחום טיסה, "ארגז" שבמידה והמטוס מגיע לגבולות שלו, הוא נזרק חזרה לנקודה מוגדרת. היות ואני לא יוצא מקשר עיין, הארגז הוגדר כשלוש מאות מטר לכל צד (ימין, שמאל וקדימה). גובה מינימאלי לטיסה 30 מטר, גובה מכסימאלי 75 מטר. באופן כזה גם אם מעבדים שליטה והמטוס צולל או מתרחק, הוא לא מגיע לקרקע.
בתמונות ניתן לראות את מיקום הטייס בצירי התנועה (גלגול/עלרוד/סבסוב) של המטוס (25% מהכנף). מוגן מהתרסקות וכמובן משוכך מרעידות.
את המודם זרקתי לזנב כדי שלא יפריע והגנתי עליו מריסוק ע"י פיבר.
את הפיטו והGPS זרקתי לשליש כנף.
ואת המקלט לחרטום.
למשדר הוידאו השארתי מקום במרכז.
4. השלב הבא:
מעבר לפלטפורמה גדולה יותר (לא סופית) ושילוב מערכות הוידאו.
יעלה בשרשור נפרד.
יצא ארוך (אולי כי לא כתבתי מזמן)
ארדואיציק