זה לא משנה - מה שמשנה זה יחס האורכים של הזרוע - המרחק היחסי של הבולינקים מציר הסיבוב שלה. (יחס ייצוב לסייקליק נקבע לפי זה)
עם זאת יש שיקולים פרקטיים אחרים כמו הזווית שיספגו הבולינקים. עדיף תכנון בו תהיה כמה שפחות תנועה כדי שלא יגיעו למצבים קיצוניים ויקפצו החוצה.
בנוסף, באופן כללי, על מנת שהתנועה תהייה לינארית ככל האפשר: מעדיפים תמיד מרחקים דומים מצירי הסיבוב ומיקום סימטרי ככל האפשר. מסיבה זו שים לב שבראשים המודרניים יש לבוליקים הפנימיים של צלחת ההיגוי (סוושפלייט) את אותו המרחק ממרכז הציר הראשי כמו לאלו שעל הנדנדה. אם לא כך, השינוי בזווית לא היה לינארי לאורך תנועת הסוושפלייט מעלה מטה.

הציור אגב נראה טוב מאוד.