מספר ליפופים במנוע חשמלי

[דניאל דקל]

כאשר רשום שלמנוע מסויים יש 4 ליפופים מה הכוונה?

הרי כאשר מסתכלים על סליל של מנוע יש שם כמה עשרות ליפופים

[erazz]

כשרשום 4 ליפופים אז יש 4 ליפופים. הסיבה שאתה רואה הרבה יותר היא שיש הרבה חוטים מלופפים במקביל.

[b1yossi]

הכוונה למס' הקטבים לא מס' הליפופים.
בעיקרון סל"ד המנוע נקבע ע"פ מס' זוגות הקטבים ע"פ הנוסחה הבאה :
N=(60*F)/P
כאשר P זה מס' זוגות הקטבים.
תיכף יבוא בוגל ויסביר לך עם תמונות...

[Boogle]

מנוע 4 קטבים
מנוע 9 קטבים

פככככככ

[eran_k]

מספר הליפופים קובע "בגדול" את ה KV שך המנוע
מספר ליפופים קטן=KV גבוה
מספר ליפופים גבוה=KV נמוך
כמובן שגם לקוטר החוט יש משמעות כמו לעוד כמה פרמטרים,אבל מקובל להשתמש בגידים רבים כדי ליצור חוט עבה אבל גמיש שיהיה קל יותר ללפף סביב קטבי הסטטור.
לגבי מספר הקטבים (POLES), באינרנרים נמצא מספר מועט של קטבים 2-4, ובאוטרנרים נמצא יותר 6-9-12 וכו'

[דניאל דקל]

כלומר מהסתכלות על הסליליים לא ניתן לקבוע את מספרם?

אני מבין שיש הרבה ליפופים במקביל כמו שרשמו?

[eran_k]

בלינק הזה יש מידע שיעזור לך להבין אני חושב
http://www.bavaria-direct.co.za/models/motor_info.htm

[MDreamer]

עוד משהו קטן בשביל התכלס בשטח..
במנועי OUTRUNNER ככל שה KV יותר קטן כלומר מספר הליפופים גבוה יורגש יותר ה COGING כלומר אם המנוע מנותק מהבקר או שהבקר מנותק מהסוללה (כלומר לא מגיע אליו זרם בשום צורה גם לא ב IDLE) יהיה קשר יותר לסובב אותו ידנית מאשר מנוע עם KV נמוך
בטיסני 3D יהיה קל יותר לסובב את הפרופ ללא הנגדות מאשר בטיסני ל 3D כלומר עם KV גבוה יותר

זהו כלל אצבע ולעיתים יש חריגים

[dani2002]

הכוונה למס' הקטבים לא מס' הליפופים.
בעיקרון סל"ד המנוע נקבע ע"פ מס' זוגות הקטבים ע"פ הנוסחה הבאה :
N=(60*F)/P
כאשר P זה מס' זוגות הקטבים.
תיכף יבוא בוגל ויסביר לך עם תמונות...

אתה מערבב נושאים
השאלה נכונה - והתשובה עם החוטים המקבילים נכונה גם
שינוי במס' הליפופים משנה את ה KV של המנוע ואת יכולתו לשאת זרם
ובתרגום לעברית: יותר ליפופים = פחות KV = פחות זרם אפשרי (כי כאשר לאותו חלל אתה מכניס יותר ליפופים אתה חייב חוט יותר דק)

[dani2002]

עוד משהו קטן בשביל התכלס בשטח..
במנועי OUTRUNNER ככל שה KV יותר קטן כלומר מספר הליפופים גבוה יורגש יותר ה COGING כלומר אם המנוע מנותק מהבקר או שהבקר מנותק מהסוללה (כלומר לא מגיע אליו זרם בשום צורה גם לא ב IDLE) יהיה קשר יותר לסובב אותו ידנית מאשר מנוע עם KV נמוך
בטיסני 3D יהיה קל יותר לסובב את הפרופ ללא הנגדות מאשר בטיסני ל 3D כלומר עם KV גבוה יותר

זהו כלל אצבע ולעיתים יש חריגים

לא נכון כלל
אתה יכול להוציא את כל החוטים או להכניס כפל ליפופים - זה לא רלוונתי כלל למצב של אין זרם - תרגיש אותו הדבר.

[DarZeelon]

בלינק הזה יש מידע שיעזור לך להבין אני חושב
http://www.bavaria-direct.co.za/models/motor_info.htm

זהו קישור מצוין, ערן!

כדאי לציין שכל מנועי הבראשלס אאוטרנר בהם אנו משתמשים, הם עם ליפוף דלתא, או עם ליפוף מבוזר.
כל זאת בהתאם למספר הקטבים שיש להם; תשעה או שנים-עשר.

עוד לא ראיתי מספר שונה במנועים שלנו.

[haimgil]

יש גם חשיבות למיספר המגנטים שכן הם בעצם גם משפיעים על הסל"ד וגם על הקושי בסיבוב המדחף בזמן שאין מתח ויש לעיתים שוני נוסף בעת החיבור לסוללה שכן הבקר מזרים זרם בעוצמה נמוכה על מנת לזהות עם המנוע תקין דהיינו עם הליפופים תקינים אבל את מי זה מעניין

[DarZeelon]

מספר ה-'שיניים' (כל קוטב מלופף הוא 'שן') במנועי בראשלס אאוטרנר המשמשים בטיסנים, הוא 9 או 12.
מספר המגנטים במנועים אלה הוא תמיד 12, כשיש 9 שיניים, או 14 (למרות שבמנוע עם 12 שיניים יכולים תיאורטית להיות 10 מגנטים). בעבר אולי היה מספר שונה, אבל התעשיה כולה (כך אני סבור) הצטמצמה לשתי האופציות האחרונות בלבד.

אם אין יותר ואין פחות מגנטים בסוג המנועים בהם אנו משתמשים, אין חשיבות להשפעה של שינוי במספרם... שכן הוא לא משתנה.

הבקר לא בודק את המנוע, אלא 'חש' ממנו את השטף המגנטי בין כל זוג פאזות; וזאת כדי לדעת מתי להחליף קוטביות... בדיקת השטף-המגנטי מחליפה, למעשה, את תפקיד הקומוטטור שיש במנועי זרם-ישר שאינם בראשלס; וגם את החישן שקיים במנועי בראשלס אחרים (המנועים שלנו כולם הם בראשלס - סנסורלס).

אם קיים נתק במנוע, בכל מקום שהוא, לא תהיה פעילות כלשהי... מיותר לציין.

[דניאל דקל]

דר, עושה רושם שאתה בקיא במנועים חשמליים

כאשר כתוב שלמנוע מסויים יש 4 ליפופים, מה הכוונה?

הרי במבט מהעיין רואים עשרות ליפופים

אף אחד לא ענה עדיין על השאלה בצורה טובה...

[DarZeelon]

דניאל,


הבקיאות שלי בנושא אינה כה גבוהה, אבל זה אומר בדיוק מה שמשתמע...
erazz, הראשון שהגיב לשאלתך, כתב את הדברים כהוויתם.

כל 'שן' של הסטטור מלופפת רק ארבע פעמים.
אבל אם החוט המלופף הוא בעל 7 גידים, זה עלול להִראות למתבונן ההדיוט, כאילו יש על כל שן 28 ליפופים... ואם החוט הוא בעל 19 גידים; הם יִרָאו לאותו מתבונן כמו 76 ליפופים...

בחוטים המשמשים לליפוף מנועים, לרוב הגידים אינם מפותלים סביב עצמם; לכן קשה יותר לאבחן איזה גיד שייך לאיזה ליפוף...

אלא שבידיעת ה-kV, של המנועים, מספר הליפופים אינו בדיוק הנתון החשוב ביותר ולמעשה אינו אמור להיות שיקול, בהעדפת מנוע מסוים על פני חברו.

[MDreamer]

לא נכון כלל
אתה יכול להוציא את כל החוטים או להכניס כפל ליפופים - זה לא רלוונתי כלל למצב של אין זרם - תרגיש אותו הדבר.

במצב שהמנוע מחובר לאחר עבודה גם אם הבקר לא מתוכנת ל BRAKE יש יותר קושי להזיז את המנוע מאשר ללא חיבור. נסה זאת.
לא הבנתי מה זה להוציא את החוטים וכפל לפיפופים. תבהיר את עצמך בבקשה דני.. תודה. מתגעגע. אגב הביקור שלי נדחה לעוד שבועיים לפחות

[b1yossi]

אתה מערבב נושאים
השאלה נכונה - והתשובה עם החוטים המקבילים נכונה גם
שינוי במס' הליפופים משנה את ה KV של המנוע ואת יכולתו לשאת זרם
ובתרגום לעברית: יותר ליפופים = פחות KV = פחות זרם אפשרי (כי כאשר לאותו חלל אתה מכניס יותר ליפופים אתה חייב חוט יותר דק)

[QUOTE=DarZeelon;128365]

מי שמערבב זה אתה - אין קשר בין מס' ליפופים לפאזה לבין KV, מספר הליפופים יקבע לאיזה מתח יהיה מיועד המנוע, מה יהיה הזרם המאכסימאלי שיוכל לזרום דרכו וכתוצאה גם מה יהיה הספק המנוע וזה ממש על קצה המזלג, בכ"א אני מדגיש : אין שום קשר בין מספר הליפופים לסל"ד - אתה כנראה מבלבל בין מושגים :
"פאזה" במנוע בנויה מסליל, סליל זה צריך ליצור שדה מגנטי שקווי השטף שלו ניצבים לרוטור בין אם זה מנוע אאוטראנר ובין אם מנוע אינראנר, כדי ליצור מצב זה על כל פאזה להיות מלופפת באופן שחצי מהליפופים נמצאים בצד אחד ע"ג היקף הסטטור והחצי השני בצידו השני של הסטטור כך שאם נמתח קו דמיוני בין מרכזי הליפופים הקו יחצה את מרכז המעגל.
כאשר לכל פאזה ישנו סידור אחד כזה הרי שהמנוע נקרא בעל זוג קטבים אחד, זה לא משנה כמה ליפופים ישנם בזוג קטבים כזה או אם הליפופים מורכבים מגיד אחד או מאלף גידים - עדיין אין לזה שום השפעה על הסל"ד - רק על תכונות ההספק של המנוע.

דניאל,


הבקיאות שלי בנושא אינה כה גבוהה, אבל זה אומר בדיוק מה שמשתמע...
erazz, הראשון שהגיב לשאלתך, כתב את הדברים כהוויתם.

כל 'שן' של הסטטור מלופפת רק ארבע פעמים. מניין הבאת את זה ?
אבל אם החוט המלופף הוא בעל 7 גידים, זה עלול להִראות למתבונן ההדיוט, כאילו יש על כל שן 28 ליפופים... ואם החוט הוא בעל 19 גידים; הם יִרָאו לאותו מתבונן כמו 76 ליפופים...
תיאוריה מעניינת אבל לא קשורה למציאות....
בחוטים המשמשים לליפוף מנועים, לרוב הגידים אינם מפותלים סביב עצמם; לכן קשה יותר לאבחן איזה גיד שייך לאיזה ליפוף...

דרימר הינה נושא המאמר....
אשקוד על מאמר שבו אנסה להבהיר מבנה מנועים וההשפעה על תכונותיהם.

[דוד פלד]

WOW אם כול מסת הידע שלכם שהוא מדהים ושווה זהב אים לי היה את הידע באלוהים הייתי בונה חללית. מה אתם רציניים ? בואנה ??? אתם פשוט ענקים וכול פעם שאני קורא את הדיאלוג שבינכם אני יוצא יותר מסטול מהחתול!!! אני לא יודע מה אתכם .. אבל בטח הייתי עושה משהו מועיל יותר מלהראות של מי יותר גדול כמו למשל? למכור את הידע הזה לנו לגולשים
כן כן בידיוק מה ששמעתם אני רוצה אתר יפה יותר מעוצב יותר מהיר יותר עם יותר אפשרויות וכן בוודאי שאהיה מוכן לשלם תמורת מידע או חברות הידע כאן הוא אדיר תמורת שקל על כול שאלה תמורת שקל על כול הפניה לאתר קניה נכון וזה יהיה רק דרך המנהלים וכן אני מוכן לשלם דמי חברות סימלי
לאתר הזה בהחלט.. מגיע לנו אתר יותר אטרקטיבי מה יש? ותחשבו על זה ...תבינו האתר הזה חוסך לנו הגולשים מאות שקלים אז תעשו את החשבון.לילה טוב

[ziki]

מי שמערבב זה אתה - אין קשר בין מס' ליפופים לפאזה לבין KV, מספר הליפופים יקבע לאיזה מתח יהיה מיועד המנוע, מה יהיה הזרם המאכסימאלי שיוכל לזרום דרכו וכתוצאה גם מה יהיה הספק המנוע וזה ממש על קצה המזלג, בכ"א אני מדגיש : אין שום קשר בין מספר הליפופים לסל"ד - אתה כנראה מבלבל בין מושגים :
"פאזה" במנוע בנויה מסליל, סליל זה צריך ליצור שדה מגנטי שקווי השטף שלו ניצבים לרוטור בין אם זה מנוע אאוטראנר ובין אם מנוע אינראנר, כדי ליצור מצב זה על כל פאזה להיות מלופפת באופן שחצי מהליפופים נמצאים בצד אחד ע"ג היקף הסטטור והחצי השני בצידו השני של הסטטור כך שאם נמתח קו דמיוני בין מרכזי הליפופים הקו יחצה את מרכז המעגל.
כאשר לכל פאזה ישנו סידור אחד כזה הרי שהמנוע נקרא בעל זוג קטבים אחד, זה לא משנה כמה ליפופים ישנם בזוג קטבים כזה או אם הליפופים מורכבים מגיד אחד או מאלף גידים - עדיין אין לזה שום השפעה על הסל"ד - רק על תכונות ההספק של המנוע.

+1
היחיד שענה כאן לעניין באופן טכני ממצא ומדויק.
יפה מאד יוסי

[dani2002]

במצב שהמנוע מחובר לאחר עבודה גם אם הבקר לא מתוכנת ל BRAKE יש יותר קושי להזיז את המנוע מאשר ללא חיבור. נסה זאת.
לא הבנתי מה זה להוציא את החוטים וכפל לפיפופים. תבהיר את עצמך בבקשה דני.. תודה. מתגעגע. אגב הביקור שלי נדחה לעוד שבועיים לפחות

הבהרה
החוטים אינם רלוונטיים כלל לקושי או הקלות של סיבוב המנוע לאט ביד כאשר אינו מחובר לבקר
(למעט בס"לדים יותר גבוהים שבהם מתחילים הפסדי זירמי מערבולת בברזל ובנחושת).
הרלוונטי זה מבנה הקטבים והמגנטים.
במנועי אינרנר יש אפילו מנועים ללא ליבת ברזל בליפוף - מה שכמובן יגרום למנוע שתסובב ביד להרגיש כאילו אין מגנטים כלל -זה מפחית את הפסדי הברזל - ולפעמים בשיקול כולל זה משתלם.

[dani2002]

[QUOTE=b1yossi;128860]

מי שמערבב זה אתה - אין קשר בין מס' ליפופים לפאזה לבין KV, מספר הליפופים יקבע לאיזה מתח יהיה מיועד המנוע, מה יהיה הזרם המאכסימאלי שיוכל לזרום דרכו וכתוצאה גם מה יהיה הספק המנוע וזה ממש על קצה המזלג, בכ"א אני מדגיש : אין שום קשר בין מספר הליפופים לסל"ד - אתה כנראה מבלבל בין מושגים :
"פאזה" במנוע בנויה מסליל, סליל זה צריך ליצור שדה מגנטי שקווי השטף שלו ניצבים לרוטור בין אם זה מנוע אאוטראנר ובין אם מנוע אינראנר, כדי ליצור מצב זה על כל פאזה להיות מלופפת באופן שחצי מהליפופים נמצאים בצד אחד ע"ג היקף הסטטור והחצי השני בצידו השני של הסטטור כך שאם נמתח קו דמיוני בין מרכזי הליפופים הקו יחצה את מרכז המעגל.
כאשר לכל פאזה ישנו סידור אחד כזה הרי שהמנוע נקרא בעל זוג קטבים אחד, זה לא משנה כמה ליפופים ישנם בזוג קטבים כזה או אם הליפופים מורכבים מגיד אחד או מאלף גידים - עדיין אין לזה שום השפעה על הסל"ד - רק על תכונות ההספק של המנוע.

http://www.hobbycity.com/hobbycity/s...dProduct=11033
דרימר הינה נושא המאמר....
אשקוד על מאמר שבו אנסה להבהיר מבנה מנועים וההשפעה על תכונותיהם.

.
טעות 1.
מס' הליפופים הוא הקובע את הKV למנוע נתון.
ראה מנועים זהים של אותו היצרן בעלי KV שונה - מה לדעתך ההבדל?
טעות 2.
מלפפים ממס' חוטים במקביל
2 חוטים נקרא "ביפילר" 3-"טריפילר" קוודפילר וכו.
הסיבה לליפוף במקביל היא אפשרות למלא באופן מיטבי את החלל בסטטור בנחושת וע"י כך לקבל את שטח החתך המירבי למוליך.
ולכן באמת אין אפשרות לראות את מס' הליפופים במבת זריז.

[dani2002]

מי שמערבב זה אתה - אין קשר בין מס' ליפופים לפאזה לבין KV, מספר הליפופים יקבע לאיזה מתח יהיה מיועד המנוע, מה יהיה הזרם המאכסימאלי שיוכל לזרום דרכו וכתוצאה גם מה יהיה הספק המנוע וזה ממש על קצה המזלג, בכ"א אני מדגיש : אין שום קשר בין מספר הליפופים לסל"ד - אתה כנראה מבלבל בין מושגים :
"פאזה" במנוע בנויה מסליל, סליל זה צריך ליצור שדה מגנטי שקווי השטף שלו ניצבים לרוטור בין אם זה מנוע אאוטראנר ובין אם מנוע אינראנר, כדי ליצור מצב זה על כל פאזה להיות מלופפת באופן שחצי מהליפופים נמצאים בצד אחד ע"ג היקף הסטטור והחצי השני בצידו השני של הסטטור כך שאם נמתח קו דמיוני בין מרכזי הליפופים הקו יחצה את מרכז המעגל.
כאשר לכל פאזה ישנו סידור אחד כזה הרי שהמנוע נקרא בעל זוג קטבים אחד, זה לא משנה כמה ליפופים ישנם בזוג קטבים כזה או אם הליפופים מורכבים מגיד אחד או מאלף גידים - עדיין אין לזה שום השפעה על הסל"ד - רק על תכונות ההספק של המנוע.

+1
היחיד שענה כאן לעניין באופן טכני ממצא ומדויק.
יפה מאד יוסי

-1
ולך אני גם מוכן להסביר טלפונית. זו לא פעם ראשונה שאני פותח"חזית" דעות שאינן מקובלות, אבל מה לעשות - יש לי בעיה - קשה לי להתאפק לפעמים.

[dani2002]

מספר הליפופים קובע "בגדול" את ה KV שך המנוע
מספר ליפופים קטן=KV גבוה
מספר ליפופים גבוה=KV נמוך
כמובן שגם לקוטר החוט יש משמעות כמו לעוד כמה פרמטרים,אבל מקובל להשתמש בגידים רבים כדי ליצור חוט עבה אבל גמיש שיהיה קל יותר ללפף סביב קטבי הסטטור.
לגבי מספר הקטבים (POLES), באינרנרים נמצא מספר מועט של קטבים 2-4, ובאוטרנרים נמצא יותר 6-9-12 וכו'

צודק ביותר וזה המקום להוסיף שלקבלת אינרנר בעל KV גבוה יש שיטה נוספת - הפחתה של מס' המגנטים ברוטור (זה נראה כאילו דילגו וויתרו על חצי מהמגנטים.

[dani2002]

זהו קישור מצוין, ערן!

כדאי לציין שכל מנועי הבראשלס אאוטרנר בהם אנו משתמשים, הם עם ליפוף דלתא, או עם ליפוף מבוזר.
כל זאת בהתאם למספר הקטבים שיש להם; תשעה או שנים-עשר.

עוד לא ראיתי מספר שונה במנועים שלנו.

מצטער - אבל לא נכון
הליפופים האפשריים הם דלתא -משולש בעברית או Y - כוכב בעברית
היחס בין שני סוגי הליפוף הוא 1.73 כלומר 10 ליפופים בחיבור כוכב שווה ל 17 ליפופים במשולש (בקרוב - כי אין אפשרות ללפף 17.3 ליפופים) והבחירה היא לפי נוחות הליפוף והאפשרות למלא את חלל הסטטור במכסימום שטח מוליך.

[dani2002]

מספר ה-'שיניים' (כל קוטב מלופף הוא 'שן') במנועי בראשלס אאוטרנר המשמשים בטיסנים, הוא 9 או 12.
מספר המגנטים במנועים אלה הוא תמיד 12, כשיש 9 שיניים, או 14 (למרות שבמנוע עם 12 שיניים יכולים תיאורטית להיות 10 מגנטים). בעבר אולי היה מספר שונה, אבל התעשיה כולה (כך אני סבור) הצטמצמה לשתי האופציות האחרונות בלבד.

אם אין יותר ואין פחות מגנטים בסוג המנועים בהם אנו משתמשים, אין חשיבות להשפעה של שינוי במספרם... שכן הוא לא משתנה.

הבקר לא בודק את המנוע, אלא 'חש' ממנו את השטף המגנטי בין כל זוג פאזות; וזאת כדי לדעת מתי להחליף קוטביות... בדיקת השטף-המגנטי מחליפה, למעשה, את תפקיד הקומוטטור שיש במנועי זרם-ישר שאינם בראשלס; וגם את החישן שקיים במנועי בראשלס אחרים (המנועים שלנו כולם הם בראשלס - סנסורלס).

אם קיים נתק במנוע, בכל מקום שהוא, לא תהיה פעילות כלשהי... מיותר לציין.

משתמשים בפחות מגנטים לKV גבוה (למשל 6 מגנטים)
רצ"ב טבלת מידע
http://media.hyperion.hk/dn/hs/hs-spec.pdf