מפרגנים? זה בלשון המעטה
על זה גדלתי, עם זה אכלתי שתיתי ונשמתי יותר מ15 שנה .
להגיע לשם אחרי תקופה ארוכה שבה לא ראיתי טיסן יושב בטרמיקה קלילה ביותר ופשוט צף באויר באצילות מדהימה, לראות אנשים כמו גיורא הרצברג שלא ראיתי 30 שנה והוא לא הפסיק לרגע, לראות דור חדש של ילדי ד-1 , כל כך מוכשרים וכל כך בעלי יכולת, לחוש ולנשום את האוירה הזאת, זה לא פירגון, זאת אהבה....