שאלה על סוללות

[ניסן וצחי]

הצלחתי להתבלבל לגמרי.
נכון שיש כמה שרשורים על הנושא אבל אשמח אם מישהו יעשה סדר בפעם אחת.
ישנם להבנתי כמה סוגי סוללות - ניקל מיטל, ניקל קדיום, ליטיום פולימר, ליטיום איון, יש זרם, מתח, תאים וכו'.
לא מבין מה ההבדל בין הקדיום למיטל - יש כאלה אומרים זה או זה יותר טוב.
הבנתי שיש סוללות עם זיכרון, יש כאלו בלי זיכרון, אני לא מבין מה משמעות התאים.
אם אפשר יהיה לסדר טבלה שמסבירה על כל סוללה והמשמעויות של השימוש בה.

שאלה נוספת לדוגמא - יש לי סוללת איון פרומקו 5200 7.4, ובמקביל יש לי סוללה ליטיום פולימר של רובבה 3200 7.4 2 תאים. מה עדיף? מה אומר 2 תאים? למה 7.4. ולא 11.1? (את ההבדל בין 5200 לבין 3200 אני מבין - כנראה קיבולת)

תודה לעונים

[ליאור זהבי]

הצלחתי להתבלבל לגמרי.
נכון שיש כמה שרשורים על הנושא אבל אשמח אם מישהו יעשה סדר בפעם אחת.
ישנם להבנתי כמה סוגי סוללות - ניקל מיטל, ניקל קדיום, ליטיום פולימר, ליטיום איון, יש זרם, מתח, תאים וכו'.
לא מבין מה ההבדל בין הקדיום למיטל - יש כאלה אומרים זה או זה יותר טוב.
הבנתי שיש סוללות עם זיכרון, יש כאלו בלי זיכרון, אני לא מבין מה משמעות התאים.
אם אפשר יהיה לסדר טבלה שמסבירה על כל סוללה והמשמעויות של השימוש בה.

שאלה נוספת לדוגמא - יש לי סוללת איון פרומקו 5200 7.4, ובמקביל יש לי סוללה ליטיום פולימר של רובבה 3200 7.4 2 תאים. מה עדיף? מה אומר 2 תאים? למה 7.4. ולא 11.1? (את ההבדל בין 5200 לבין 3200 אני מבין - כנראה קיבולת)

תודה לעונים

קצת סדר בבלאגן:
- ניקל קדמיום : סוללת בעלות יכולת פריקה בזרם גבוה יחסית, מקובל לקבוע שיש להן אפקט זכרון.
- ניקל מטאל : סוללות בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה יותר (קרי קיבולת יותר גדולה עבור תאים באותו גודל כמו ניקד), מה שכמובן (בהתאם לפיזיקה) חייב לבוא על חשבון משהו אחר, ולכן יכולת פריקת הזרם שלהם נמוכה.

לשני סוגי הסוללות הנ"ל מתח של 1.2 וולט לכל תא.
מה יותר טוב מביניהם ? תלוי לאיזה שימוש !
באופן מאוד דומה:
- ליטיום פולימר: סוללת בעלות יכולת פריקה בזרם גבוה מאוד יחסית. החסרון שלהן הוא שהן דליקות.
- ליטיום איון: סוללות בעלות צפיפות אנרגיה גבוהה יותר (קרי קיבולת יותר גדולה עבור תאים באותו גודל כמו ליפו), מה שכמובן (בהתאם לפיזיקה) חייב לבוא על חשבון משהו אחר, ולכן יכולת פריקת הזרם שלהם נמוכה יותר.

לשתי הסוללות האלו מתח של 3.7 וולט לתא. קח שפאק של 2 תאים יהיה בעל מתח 7.4v ופאק של 3 תאים יהיה בעל מתח 11.1v.

שוב, באיזה פאק להשתמש ? תלוי לאיזה שימוש !

מקווה שהצלחתי לעשות מעט סדר בבלגאן.

[ניסן וצחי]

תודה ליאור - עשית לי סדר.
עם זאת השימוש לסרווים של המסוק. (עדיף איון או פולימר, נניח באותה קיבולת)
כמו כן מה ההבדל הין סוללה 3200 2 תאים לבין 3200 4 תאים.
האם כמות תאים יותר גדולה אומר סוללה יותר חזקה?

[אופיר נחום]

מספר התאים קובע את המתח או הקיבוליות- חיבור בטור מעלה את המתח וחיבור במקביל מעלה את הקיבוליות.
ההבדל בין סוללה 3200 2 תאים לבין 3200 4 תאים שיש להן אותה קיבולת הוא המתח (ב-4 תאים יהיה כפול).

[ליאור זהבי]

אלא אם מדובר בסוללה כמו בפרומקו למשל ששם החיבור הוא 2S2P שמשמעותו 2 Serial 2 Parallel קרי 2 תאים בטור ו-2 במקביל, ואז נוצר מצב של 7.4V (מתח של 2 תאים) עם קיבולת 5200 (קיבולת של 2 תאים 2600 בטור).

לכן גם טוענים ופורקים את הסוללה הזו כסוללת 2 תאים 5200 ולא כ-4 תאים 2600.

[yoram_f]

אהלן

טעינה של פק 2s2p דורשת מטען מתאים - זוהי איננה אופציה סטנדרטית.
טעינה של פק כזה עם מטען ו balancer רגיל - תגרום לו נזק.

[ליאור זהבי]

אהלן

טעינה של פק 2s2p דורשת מטען מתאים - זוהי איננה אופציה סטנדרטית.
טעינה של פק כזה עם מטען ו balancer רגיל - תגרום לו נזק.

אני אינני מסכים. פאקים כאלו נפוצים מאוד טוי אותם עם מטען ו\או בלנסר רגילים. אני יודע, היות ועשיתי זאת בעצמי מאות פעמים בעבר.

מדוע לדעתך צריך מטען מיוחד ?

[yoram_f]

התשובה לכך פשוטה אבל הייתי רוצה להתחיל עם הא,ב למען חברי הפורום שאינם שולטים בנושא:
בסוגי סוללות שונים (בעיקר ליתיום לסוגיו) נוצר מצב בו לאחר מספר מחזורי טעינה / פריקה ההתנהגות של כל תא שונה במעט מההתנהגות של תאים אחרים ולכן נוצר הצורך לאזן ( balancing ) את קיבול התאים כדי להמנע ממצב בו הפק כולו מכיל פחות הספק מהמצופה ממנו ובשלב מתקדם יותר - אף נמצא בסכנת פיצוץ. התקן ה BALANCER מודד את תגובת כל אחד מהתאים בפק לזרם הטעינה ומבצע פריקה קלה באופן יזום לתא ספציפי בכדי להבטיח קיבול מקסימלי אך בטוח לפק כולו.
מטען רגיל איננו תומך במספר תאים במקביל מבחינת יכולת הבקרה על כל תא ותא אלא עבור מארז 2S2P ימדוד ערך כלשהוא אשר מייצג את מצב שני התאים המקביליים.
מטען מתאים יבדוק את הפק כ 4 תאים עצמאיים!
בתקווה שפיזרתי את הערפל

[אופיר נחום]

שני תאים במקביל חייבים להיות בעלי אותו מתח כי הם מחוברים יחדיו בשני ההדקים ובכך הופכים להיות תא אחד.

[אופיר נחום]

ונגיד שהמצאת מטען משוכלל- איך הוא בכלל יתחבר לכל תא בנפרד כדי למדוד אותו?: הרי גם החיובי וגם השלילי משותפים לתאים המחוברים במקביל.

[yoram_f]

אכן - לשני תאים במקביל יש את אותו מתח.
בוא נניח שהשוני הכימי בין שני התאים מתבטא בעליית ההתנגדות הפנימית של התא (לא מדויק אבל לא רחוק מהאמת..) . שני התאים יטענו בסוף לאותו מתח אבל בזמן השימוש בתאים - אחד מהם יתפקד פחות טוב וכך יפגע תפקוד הפק כולו.
מצד שני יתכן מצב שתא אחד תקול והניסיון להטעין את התא המקביל שלו יגרום לפיצוצו - שוב מכיוון שהם במקביל.
על כן פק משולב טורי-מקבילי מחייב מטען ובלנסר מיוחדים ולפק עצמו חייב להיות מחבר המאפשר גישה לכל תא ותא.
אשמח לענות על שאלות נוספות
יורם

[ליאור זהבי]

יורם ידידי,

בתאוריה הרי שאתה צודק, אך הפרקטיקה מלמדת שהשיטה הנ"ל עובדת מצוין.

[TooLy]

יורם ידידי,

בתאוריה הרי שאתה צודק, אך הפרקטיקה מלמדת שהשיטה הנ"ל עובדת מצוין.

נכון מאוד.

אני לא מכיר מטען שמסוגל לבצע את הטעינה של כל תא בנפרד כאשר תאים מחוברים בינהם במקביל.
יותר מכך, מספר יצרנים מכובדים שיש להם סוללות כאלו עם תאים המחוברים במקביל, מציעים בכל זאת שקע איזון רגיל של 2 תאים ולא משהו יוצא דופן.(דוגמת סוללות evoו-tp)
כך הן נמכרו תמיד ולא הייתה בעיה.

[אופיר נחום]

אכן - לשני תאים במקביל יש את אותו מתח.
בוא נניח שהשוני הכימי בין שני התאים מתבטא בעליית ההתנגדות הפנימית של התא (לא מדויק אבל לא רחוק מהאמת..) . שני התאים יטענו בסוף לאותו מתח אבל בזמן השימוש בתאים - אחד מהם יתפקד פחות טוב וכך יפגע תפקוד הפק כולו.
מצד שני יתכן מצב שתא אחד תקול והניסיון להטעין את התא המקביל שלו יגרום לפיצוצו - שוב מכיוון שהם במקביל.
על כן פק משולב טורי-מקבילי מחייב מטען ובלנסר מיוחדים ולפק עצמו חייב להיות מחבר המאפשר גישה לכל תא ותא.
אשמח לענות על שאלות נוספות
יורם

שטויות במיץ - איך אפשר לקבל גישה לכל תא בנפרד אם הם מחוברים מקבילית?

[נאור]

לא הייתי אומר שטויות
כמו שליאור כתב "בתאוריה הוא צודק"

[אופיר נחום]

ליאור רשם "בתיאוריה הוא צודק" כדי להיות עדין ומדוייק. אני יותר בטוח בעצמי. לדעתי יורם זורק לאוויר המון מושגים יפים, שנשמעים הגיוניים אבל בסופו של דבר זה לא נכון - אני לא נוהג להגיב בכזו בוטות, אבל זה באמת נראה לי שטות. אשמח לעמוד על טעותי ושיורם יצרף קישורים התומכים בתיאוריה המוזרה שלו- אך אני מאוד בספק שזה יקרה.

[TooLy]

אין ספק שחיבור מקבילי הוא בעייתי, אך כאשר היצרן עושה זאת ודואג להתאים את את התאים, זה יותר הגיוני.
בעיות כמו שיורם תיאר, סבירות יותר שיקרו בסוללות שונות שחוברו במקביל עבור שימוש מסויים.
נתקלתי בסוללה של היפריון 3s2p שלאחר שחטפה מכה חזקה באחד התאים וגרמה לקצר בו, גם התא המחובר אליו במקביל נדפק.

[אופיר נחום]

ברור שיש חסרונות לחיבור במקביל (איכות הפק היא לפי הגרועה שבסוללות המרכיבות אותו) - מה שאין הוא מטען מיוחד המאזן תאים המחוברים במקביל, פשוט בגלל שזה לא אפשרי חשמלית.

[Avi_Y]

מה שאין הוא מטען מיוחד המאזן תאים המחוברים במקביל, פשוט בגלל שזה לא אפשרי חשמלית.

As simple as that...

[yoram_f]

ידידי
1. הטיעון "זה עובד מנסיון" - משמש להכשיר שטויות רבות שאנשים עושים - אבל הן עדיין שטויות (חכו שאכתוב על התקנת מקלטי 2.4). גם יצרנים מכובדים עושים שטויות לעיתים מסיבותיהם שלהם.
2. הפתרון לטעינת כל תא לחוד צריך להגיע מהמחבר המאפשר חיבור להטסה וחיבור לטעינה - כלומר המקביליות נוצרת על הקונקטור.
3. דברי אינם תאוריה בלבד - תאי ליתיום "מזדקנים" בצורה שונה האחד מהשני וההבדלים נוצרים לאורך זמן.
בברכה
יורם

[yoram_f]

עם זאת -
ניתן לייצר מקביליות של תאים תחת המגבלות הבאות:
1. התאים הם של אותו יצרן ומאותה סדרת ייצור.
2. התאים נבדקו פרטנית להתאמה בינהם (עד לרמה של אלפיות וולט!).
3. התאים נחשפים לאותה סביבה בדיוק - טמפ' , לחות וכד'.

בברכה
יורם

[אופיר נחום]

די לחרטט- יש יצרנים המספקים פקים בהם התאים כבר מחוברים מקבילית ואז אין מה לעשות ואין שום מטען מיוחד.
הם כבר דואגים לכך שהתאים יהיו מאותה סדרת ייצור וחיבורם במקביל הופך אותם לתא אחד לכל עניין. טעינה נפרדת ופריקה במקביל זו כבר אופרה אחרת. - דיברנו על פקים מוכנים בהם אי אפשר לנתק ולשנות חיבורים.

[yoram_f]

תשובתי בפרטי
יורם

[נאור]

בקיצור
אם התאים הם תאומים זהים לחלוטין נולדו ביחד וחוברו ביחד ומתאימים לחיבור מקבילי
עדיף לפרוק ולהטעין אותם ביחד
הם יאזנו אחד את השני
והסיכוי לתקלה קטן