דודי ידידי,
קראתי את תגובתך בעיון רב ולעניות דעתי אתה לא מדייק.
במקרה של מסוק 600 אין, לא היה ולא יהיה שום שיקול דעת - זה מעשה שלא יעשה !!
שיקול דעת יכול להיעשות במקרה שבו הריזיקה היא על שריטה - לא במקרה שבו הריזיקה היא מוות במקום, נ-ק-ו-ד-ה.
לכן אני מתעקש על הפואנטה. זו הסיבה היחידה ואין פה שום דבר אישי !
בנוסף לזה מא ברעמי שלח לי הודעה בה הוא מציין בין היתר שהוא עדיין מאמין שלא עשה טעות - עד כמה באמת אפשר להיות אטום ?
-----
לגבי המקרה הנדון, אני לא חושב שטעיתי - שיקול הדעת שלי מספיק בריא ע"מ לקבל החלטה תוך שיקלול כל המשתנים (מז"א, ראות, מצב המסוק, יכולת אישית, גורמים סביבתיים ועוד), כדי שבסופו של דבר זו לא תהיה החלטה פזיזה או מעשה קונדס הירואי כזה או אחר - אלא סיכון מחושב.
אם תשאל אותי אם הייתי חוזר על הפעולה בשנית - אומר לך שע"מ לענות לך אצטרך להיות במקרה כזה שוב, ולבחון את כלל הפרמטרים מחדש, שוב - מתוך הנחה שהחלטה כזו לא מקבלים בקלות ובטח לא כל אחד יכול לקבלה.
-----
אני לא מקבל את העובדה שזה סיכון מחושב - לא משחקים עם החיים של החבר שלך !!

גם לא אם הסיכון הוא "מחושב".
כמו כן, אי אפשר לחשב שום סיכון כל עוד המסוק באויר ולא ברורה רמת הנזק שנעשתה לו. אני חייב להתקומם כנגד דברי ההבל המסוכנים הללו - על מנת למנוע את האסון הפוטנציאלי הבא - ולא מעניין אותי כמה אנטיגוניזם אני עלול לעורר בדרך - אם הצלחתי להניא אפילו אדם אחד מלבצע מעשה מסוכן שכזה - הרי שהמטרה שלי הושגה.
את ההודעה הבאה שקיבלתי ממר ברעמי אגב, המלווה בקללות, אחסוך מחברי הפורום המכובדים.