אלון,
בתור אחד שעובד משמרת, אומנם ללא מראות קשים תודה לאל, אני יודע בדיוק מה עובר עליך...
אני יודע עד כמה עבודה שכזו היא לא רק עבודה אלא אורח חיים, ואורח חיים מאוד תובעני אם יורשה לי לומר. אני יודע איך זה לעבוד לילות, סופ"שים, חגים, תמיד האישה מקטרת, אתה אף פעם לא בבית במשמרות ערב ואני עובדת קשה וכו' וכו'...אני יודע איך זה שאתה תמיד עייף במידה כזו או אחרת, כי שינה ביום היא לא כמו שינה בלילה ואתה חי במין JETLAG תמידי שכזה.
אבל אני גם יודע, שכעובד משמרת, יש לך לא מעט זמן פנוי שכולו לעצמך במשך היום, וזה משהו שאין לאנשים שעובדים רגיל. כמה אנשים אתה מכיר שיכולים באמצע השבוע בבוקר, ככה לפני משמרת ערב או לילה כשהאישה והילדים במסגרות שלהן, לשים את הציוד באוטו וללכת להטיס? רוב האנשים מוגבלים לבלאגן של הסופ"שים ואנחנו יכולים להטיס בשקט בלי המולה באמצע השבוע אם בא לנו כשאף אחד בבית לא מרגיש בחסרונך.
כשנכנסתי לעולם המופלא של המסוקים לפני 10 שנים + בערך, לא היה כל כך הרבה מידע זמין כמו היום ויכולת לספור על יד אחת את האנשים שהטיסו מסוקים בארץ, ובד"כ היו אנשים עם הרבה כסף.
היה מאוד קשה להיכנס לבד לתחום ונדרשה חפירה עמוקה מאוד בשביל להשיג תוצאות, לרוב הלמידה נעשתה דרך "הרגליים" ללא קיצורי דרך בדמות חבר טלפוני או מדריך לעת מצוא. לא היה אינטרנט.
מה שהיה ברור לי די מההתחלה, וזה משהו שאתה צריך לברר עם עצמך, שהייתה לי תשוקה חזקה מאוד לדבר, ובמהלך השנים מצאתי את עצמי "עוזב" את התחביב מספר פעמים וחוזר בחזרה כמו נמשך למגנט. אל תחשוש מלטעות, מטעויות לומדים ואם הפסדת כסף הרווחת שיעור חשוב, אל תשכח זאת.
לסיכום,
אני בטוח שתצליח להפיק הנאה מהתחביב למרות שקשה בהתחלה, ואני מאחל לך הרבה הצלחה ומשמרות לילה שקטות