חלקכם כבר מכירים את מטיסי אילת. במיוחד אלה שירדו לאילת והצטרפו להטסה במנחת שחורת או במנחת יוטבתה.
כל מי שהגיע, עם מסוק, בלי מסוק, לא משנה. תמיד היה מי שנידב את מסוקו בכייף להשלמת האירוח האילתי ולאפשר הטסה בכייף יחד איתנו.
וכאן מגיע הסיפור אותו רציתי לשתף אתכם עם הרבה אכזבה:
בחג ראש השנה, בחודש ספטמבר 2010 הטסנו במנחת יוטבתה כשלשטח הגיע אדם מאוד מוכר בפורום הנוכחי וגם באחרים שאת שמו כמובן לא אזכיר. אותו אדם כבר יודע ומכיר אותנו היטב ותמיד הגיע בידיים ריקות והטיס את מסוקינו בכייף. עד כאן אין טענות. באמת שהכל באהבה.
הבחור קיבל את המסוק שלי (T-rex 600) השתגע כמה שרצה וקינח באוטורוטציה נהדרת. עלה שוב להטסה נוספת כדי להדגים את כשרונו המדהים באוטורוטציה ולרוע המזל בנחיתה פחות מוצלחת פגע עם הלהבים (רדיקס) באספלט וגרם להם נזק בלתי הפיך.
אל דאגה, הבטיח הבחור, הטסתי, נהניתי, הלהבים עלי. תוך שבוע אני שולח לך סט להבים. חיכיתי שבועיים חיכיתי חודש ולהבים לא נשלחו. יצרתי קשר עם הבחור ושאלתי מה קורה. אז התחילו הסיפורים. הזמנתי לך ואני לא יודע מה קרה, אני אזמין שוב אל תדאג. שלח לי פירוט הזמנה מפוברקת כאילו הזמין ערבב וערבב וערבב כאילו יש לו עסק עם ילד צעיר.
עד היום חלפו להם 5 חודשים ולהבים לא הוזמנו ולא נשלחו.
אני כבר למדתי את הלקח. האירוח הזה עלה לי בסט להבי רדיקס ובאמת שהכסף בסיפור הזה לא חשוב. לא על זה העניין. איפה הכבוד העצמי למי שמחשיב את עצמו כל כך בפורומים ובכלל? איפה ערך החברות שהיתה עד למקרה הזה? הבחור מכר את כבודו ואת החברות בשביל כלום כסף.
עד עכשיו נמנעתי לפרסם, אבל אחרי 5 חודשים התייאשתי ואני מספר כדי שמישהו חוץ ממני יפיק את הלקח וילמד משהו מהסיפור הזה.