אני מדבר גם על "טריינר" לאימון ראשוני. מעולם המטוסים - מחד, צ'רוקי ומנטור (ועוד כמה) הם בעלי כנף תחתית וטריינרים מעולים,יציבים מאוד וגו'.
מאידך, רוב הססנות ברמה התחתונה (152, 172) ומטוסים רבים אחרים הם כנף עילית וגם הם טריינרים מעולים.
מהצד השני של המטבע, יש גם מטוסי קרב/תקיפה עם כנף עילית (A-7, למשל) או כנף אמצע , או כנף תחתית עם דיהדרל משמעותי מאד (F-4 פאנטום).
יש כל כך הרבה גורמים שמשפיעים על יציבותו של כלי טיס באוויר, עד שאי אפשר לקבוע במסמרות שמטוס בעל כנף עילית הוא "יציב" ומטוס בעל כנף תחתית הוא "בלתי יציב".
לדעתי - ושוב, רק לדעתי - אוירובטיקה בסיסית והיחלצות ממצבים מוזרים היא חלק מההכשרה הבסיסית הדרושה לכל מטיס, מייד לאחר לימוד שליטה בסיסית, המראה ונחיתה.