אנחנו מדברים כאן על מה שנקרא בלשון העם 'בטריות'...

אלא שהמילה היא בלתי מספקת, שכן אינה קובעת את סוג הבטריה - היא כוללנית מדי!

בטריות מתחלקות לשני סוגים עיקריים; מה שידוע כ-primary batteries, נקרא בעברית 'סוללות'.
התכונה העיקרית של סוללות היא שהן מגיעות מהיצרן כשהן טעונות במלואן, כתוצאה מהרכבן הכימי.
כשמשתמשים בהן, הן פורקות את מטענן בהדרגה ולאחר השימוש בהן, ניתן רק להשליכן למיכל המיחזור, או לאשפה; אם הרכבן הכימי לא מזיק לסביבה.

לסוללות אלקליין, ליתיום וסוגים נוספים; יש צפיפות אנרגיה גבוהה; ויש ביניהן גם זולות יותר, כמו סוללות אבץ-פחם, למשל; להן צפיפות אנרגיה נמוכה יותר. אך את כולן, לאחר פריקתן, לא ניתן לטעון מחדש ביעילות וחלקן אף תתפוצצנה אם תנסו...


מה שידוע כ-secondary batteries, נקרא בעברית 'מצברים'.
התכונה העיקרית שלהן היא שהאנרגיה בהן אגוּרה בתהליך כימי הפיך. הרכבן הכימי כשהן מלאות, שונה מהרכבן כאשר הן פרוקות במלואן והן יכולות להיות גם מלאות באופן חלקי.
תהליך המילוי מחדש נקרא 'טעינה'.
כל בטריות ה-ניקל-קדמיום, ניקל-מטל-הידריד, עופרת-חומצה, ליתיום-פולימר, ליתיום-יון, LiFEPO4 ודומותיהן הנטענות, הם מצברים; ולא סוללות!


בואו נשמור על ההגדרות.

אם לא ברור לכם סוג הבטריה, קראו לה פשוט, 'בטריה'...
אם ידוע שמדובר בבטריה נטענת, הרי שמדובר במצבר; ולא בסוללה.

הדבר נכון גם לגבי מארזי-תאים, כמובן.


אז בואו ולא נבלבל בין שני הסוגים ותמיד נקרא לילד בשמו הנכון...
אצלנו לרוב מדובר במצבר, או במארז-מצברים.