
נכתב במקור על ידי
adibenbasat
טוב, התקשר אלי איזה אילן אחד מת"א שהיה מעוניין במנוע שהצעתי למכירה, כיוון שאנחנו לא בסביבה הקרובה, הצעתי לו שאני אהיה באזור ת"א אגיע אליו (שרות משלוחים..) אבל למה לא, כולנו עובדים ותוך כדי מנסים גם להשחיל את התחביב, בכול מקרה יום לפני שנסעתי התקשרתי אליו להודיע שאגיע, הוא נתן לי כתובת (איפה שהוא בדרום ת"א- ממש לא קרוב ליעדי- ר"ג) שם הוא עובד עם טרקטור ושאגיע "נחליף סחורה", עד כאן הכול בסדר, כאשר התקרבתי- טילפנתי שיצא אלי,
אילן ענה אמר: "הלכתי לאכול, זה ממש קרוב, תגיע לכאן.."
נתן כתובת חדשה והגעתי אליה, כמובן שהוא לא היה שם, טילפנתי אליו,
אילן ענה: "חזרתי לטרקטור בוא הנה-חבל על הויכוח.. "
כמובן התעצבנתי ונסעתי משם.
רמת החוצפה של הבן אדם, לא מספיק אני מתאם איתו, נוסע עד אליו (לאיזה כתובת בדרום תל אביב שאני בכלל בדרך לר"ג), על הזמן והדלק שלי, כי אני מתחשב בו- "הוא לא יכול לרדת מהטרקטור.."אז נוח לו שארוץ אחריו, לטרקטור למסעדה, לטרקטור..
זה לא רק החוצפה, לפעמים אתה נתקל בבני אדם ברמה כול כך נמוכה שאתה פשוט לא מאמין שזה אמיתי, ככול שתהיה יותר אדיב ומתחשב הם יותר ידרכו עליך.
הבנתי, נחשפתי לרפש של החברה-לגועל הנפש שאני כול כך נמנע ממנו, והכול לאיזה מכירה עלובה של 200ש"ח? חבל שגם התחביב שלנו נגוע במיץ זבל הזה.
אז מה יצא מזה- אילן? את המנוע לא קיבלת..הוא כבר נמכר, הרגשת קצת יותר כוח בידיים, הטרקטור כבר לא מספיק?