למי שלא יודע בקיץ הבא מתקיימת אליפות העולם ה-I לדאוני HLG בשבדיה, אני החלטתי להגיע לתחרות הזו ולשם כך יש צורך בהצטיידות בסגנון דאונים הכי מתקדמים שיש היום בשוק.
לתחרות כזו צריך\רצוי להביא לפחות 3 דאונים בכמה סיבות:
1. שרידות - קיים סיכוי סביר שדאונים כאלה עדינים ששוכבים בתוך ארגז לא יעמדו בהתעללות של עובדי חברות התעופה, ולכן רצוי שיהיה "ספסל" כמה שיותר גדול (מותר להביא מקס' 5 דאונים), בנוסף במהלך תחרות גם קיים סיכוי סביר לנזק כזה או אחר תוך כדי התחרות שנמשכת כשבוע.
2. מזג אויר - בחו"ל בניגוד לארץ הרוח זה לא משהו קבוע.. בין סיבוב לסיבוב יכולים להיות הבדלים משמעותיים בעוצמת הרוח, ולכן צריך שיהיה טיסן אחד ממש קל למצב שבו אין בכלל רוח, טיסן אחד ALL AROUND לרוח סבירה ואחד כבד ורוחות חזקות. או לחלופין אחד ממש קל, ו-2 במשקל ממוצע אבל עם אפשרות להעמסה למקרה שתהיה רוח חזקה.
בגלל שנורא יקר לקנות במכה 3 טיסנים מתקדמים החלטנו שאנחנו נבנה תבניות וחומרי גלם ונייצר את הדאונים בעמנו כדי להוריד עלויות, זה עדיין די יקר אבל הרבה יותר זול מאשר לקנות.
את "מירוץ החימוש" התחלתנו לפני כשנה ורק עכשיו מתחילים לראות קצת תוצרת, עשינו תבנית לכנף ולגוף וכרגע מייצרים טיסנים שישמשו אותנו לתחרות.
אני לא צילמתי את כל התהליך כולו, וגם אין לי תמונות של הגוף תוך כדי הייצור, לכן התמונות מייצגות רק חלק מכל תהליך הייצור.
אלה התבניות של הכנף ממש רגע אחרי שסיימתי אותן, חצי עליון:
חצי תחתון:
בכנף השתמשתי בבד קרבון מסוג חדש יחסית שנקרא TEXTREME, או בשם היותר פופלארי שלו SPREAD TOW CARBON, הבד הזה הוא שוקל 80 ג"ר\מ ולעומת בד באריגה "רגילה" הלמינט הסופי שוקל פחות וחזק יותר וגם הוא הרבה הרבה יותר יפה מבד באריגה "רגילה".
בתמונה הזו אפשר לראות את השלבים הראשונים של תהליך היציקה - בהתחלה שמתי על התבנית וואקס הפרדה, לאחר מכן צבעתי בצורה ובצבע שאני רוצה ואז התחלתי את הליווח של הבדים, במקרה הזה מדובר בשכבה הראשונה של הבדים שזה D-BOX קרבון ופיבר 25 ג"ר\מ:
חצי עליון
חצי תחתון
אחרי השלב הנ"ל הנחתי את הטווח שעשוי מבלזה, על הבלזה שמתי עוד שכבה של פיבר 25 ג"ר\מ כדי לייצור סקין "סנדוויץ'", על הפיבר שמתי פס של קרבון חד כיווני לקורה עם עוד כמה חיזוקים מקומיים ולבסוף הכנסתי את הכל לשקית וואקום.
את השלבים הבאים אין לי מצולמים אז אני אסביר מה עשיתי:
אחרי שהדבק התייבש, הוצאתי את התבנית מהשקית וואקום, חתכתי את שאריות הבדים.
קורה ראשית - לקחתי בלזה בעובי 3 מ"מ, פרסתי אותה לרוחב, את החתיכות האלה הדבקתי עם דבק מהיר והכנתי סטריפ ארוך (באורך של הכנף) עם סיבים עומדים, הדבקתי בעזרת דבק מבני את הסטריפים האלה על הסיב החד כיווני שהנחתי בתהליך הראשון, אחרי שזה התייבש שייפתי את הקורה לגובה המתאים (את הגבהים מדדתי מראש).
קורה אמצעית - זאת הקורה שנמצא בשפת הזרימה של החלק הקבוע של הכנף (לפני שמתחילות המאזנות), שיטת ההכנה היא אותו הדבר כמו הקורה הראשית.
קורה אחורית - כאן השתמשתי ב"טריק", בגלל שאני צריך שהמאזנות יהיו מאד חזקות לפיתול רני מעוניין שבשפת התקפה של המאזנות תיהיה קורה עגולה שתיתן חוזק לפיתול, את זה אני משיג ע"י זה שחתכתי סטריפ קלקר שהוא טיפה יותר גבוה ממה שצריך ובמקביל הספגתי גרב קרבון באפקוסי, את הגרב הלבשתי על הקלקר וכשסגרתי את שני חצאי הכנף יצא שקלקר נמעך בין שני החצאים (ובכך אני מוודא שיש מגע בין סקין עליון לתחתון), והצורה שמתקבלת עקב הסגירה הזו היא קורה עגולה!
כל התהליך של הקורה האחרוית מתרחש תוך כדי סגירה סופית של שני חצאי התבניות.
לאחר 24 שעות כשהדבק יבש זו התוצאה המתקבלת:
אחרי פתיחה של המאזנות אפשר לראות את הגרב קרבון
בזמן סגירת הכנף אני שתלתי את הסרוואים בתוכה, זאת כדי למנוע נקודות שבר בכנף וכדי שהיא תיראה נקיה יותר, כאן אפשר לראות רק את הזרועות מבצבצות מבעד לסקין התחתון.
לצערי כמו שאמרתי אין לי תמונות של בניית הגוף. הגוף בנוי כולו בחתיכה אחת ובתהליך אחד - מה שקורה זה התבנית של הגוף מחולקת גם כן ל-2 חצאים, ימין ושמאל, אחרי הליווח אני משאיר קצוות שישמשו בתור ג'וגל (למי שלא יודע מה זה שיסתכל פה), ואז אני סוגר את שני החצאים כשיש בחלל שבתוך התבנית בלון של ליצנים ובעזרת מתקן מיוחד שבנינו אני מחבר את הבלון לקומרסור ומנפח את הבלון ללחץ של כ3-3.5 באר (שזה פי 3 מוואקום), אחרי 24 שעות פותחים את התבנית, מוצאים את הבלון והגוף מוכן ובנוי בצורה חזקה ואיכותית להפליא.
אלא תמונות של גוף מוכן עם הגה כיוון כבר מודבק
זו תמונה של גוף גמור שרואים בה את הצפיפות בחרטום
וזה כבר טיסן מוכן לטיסה
תמונות מהטסט (תודה ליובל נדל מסניף רעננה על הצילום):
וידאו מהטסט (תודה לגיל דביר על העריכה)
זהו!
איתן.