גיא, עם כל הכבוד להשקעה שלך בטיסנאות - אתה טועה ובגדול !!
למעט המראה עם מנוע חזק ופרופ' גדול עם גלגל זנב (ולא גלגל אף כמו שכתבת

- לא נורא סתם טעות ) את כל הדברים שציינת,
אבל את כולם! אפשר וצריך לעשות עם טיסן דאון ואפילו כדוגמת הביקסלר (ששם זה אפילו יותר קל כי המנוע שלו מוגן - עם דאון שהמנוע שלו בחרטום פחות כדאי לפתוח מנוע חצי מטר מהמסלול)
הטסת דאון ללא גלגל זה לא אומר שצריך להנחית אותו סתם בשדה איך שיוצא. אפשר וצריך להנחית אותו בדיוק כמו כל טיסן אחר על מסלול (או
בדיוק לאיפה שאתה רוצה ובכוון שאתה רוצה, בשדה) הדבר היחיד הוא שהמגע עם הקרקע הוא על המגלש ולא עם הגלגלים - לזה ממש אין שום משמעות !!!!! אתה לא יודע לעשות את זה עם דאון אז אתה לא יודע לעשות את זה!
מצד שני - זריקת טיסן מהיד,
נכון, היא לא פחות מאתגרת מהמראה ודורשת תגובה יותר מהירה מהמטיס מאשר מהמראה מהקרקע כך שיש כאן יתרון לעומת המחסור בריצת ההמראה של טיסן עם גלגלים.
ציטוט - "
קושי בגילגול עקב הגרר בכנף היורדת ותיקון ע"י הגה כיוון, מהירות הזדקרות, הגעה לנחיתה יחסית מהירה, האטה ע"י הורדת מדפים ותיקון עם הגה גובה להרמת אף, משחק עם מצערת לשמירת גובה (ולא עם הגה גובה - טעות נפוצה), תיקון לכיוון המסלול עם הגה כיוון (ולא מאזנות), שקיעה מבוקרת ולא איטית מידי שתזקר את הטיסן ולבסוף הצפה בזמן והתמודדות עם אפקט הקרקע על מנת לנגוע במסלול הרכות בכדי שהטיסן לא יקפץ, וכמובן לא יגמור מסלול (Overshoot)."
כל זה
חד משמעית יותר קשה בדאון בגלל בכנף הארוכה יותר וערך הגלישה הגבוה יותר, (בלי להביא בחשבון שגם לא לכל טיסן יש מדפים, וגם כאן, בדאונים מתקדמים זה יותר נפוץ מאשר בטיסני מנוע, ובכלל טיסנים מתקדמים יותר זה סיפור אחר - אנחנו עוסקים בהדרכה בסיסית).
כל זה לא שולל כמובן את הכדאיות לדעת גם להמריא מהקרקע.
ובאופן כללי לגבי הוויכוח הנצחי, עם מה יותר טוב להתחיל ללמוד להטיס - הדבר מחולק לכמה דברים. שטח ההטסה שנגיש לטיסנאי- אם אין לו
מסלול קרוב אז כמובן כדאי שילמד עם דאון. אם יש לו מסלול נגיש - שילמד על מה שמוצא חן בעיניו יותר
ומומלץ ע"י מי שמדריך אותו. מה שמאוד חשוב זה ללמוד עם
טיסן הדרכה סלחן ולא עם משהו כמו כנף מעופפת (שהיא מעצם טיבעה ממש רגישה), בדיוק כמו שאף טייס לא מתחיל על מטוס קרב אלה על מטוס הדרכה.
קשור ולא קשור, גם בתעופה הכללית טייסי דאונים נחשבים טייסים טובים יותר, ולו רק בגלל שאין אצלם מושג של הליכה סביב בנחיתה - כל נחיתה היא מה שנקרא אצל טייסים אחרים "נחיתת אונס", וגם בגלל הנסיון שלהם בטיסה צפופה בטרמיקות - טייסים "רגילים" מקבלים "בלהה" רק מהרעיון הזה.